"מסתמן שיש קשר בין אוכלוסיית חיידקי המעי לבין התפרצויות ונסיגות במחלת לופוס. נראה שחיידקי המעי הם בין הגורמים למחלה. יתכן שבעקבות התגלית הזאת, הטיפול הרפואי העתידי בלופוס יכוון על מנת להשפיע על גודלה וטיבה של אוכלוסיית החיידקים במעי".

כך אמר פרופ' יהודה שינפלד, לקראת ערב ההשקה של ספר עיון חדש - "מחלת הלופוס – מחלה הניתנת לשליטה" - שאותו ערך. את 35 פרקי הספר כתבו בכירי הראומטולוגים בישראל, כל אחד מהם תרם לספר פרק, כשהמטרה שעמדה לפניהם היא להעמיק ולהרחיב את הידע על ההיבטים השונים של המחלה, תסמיניה המגוונים, אבחון ושיטות טיפול חדשות וחדשניות בה.

פרופסור יהודה שינפלד (יח"צ)

פרופסור יהודה שינפלד (יח"צ)

ערב ההשקה יתקיים ביום ג', 10 בינואר 2017, באולם בית הספר הרא"ה ברמת-גן. בעקב ישתתפו ראש עירית רמת גן ישראל זינגר, מנהל המרכז הרפואי "שיבא" פרופסור איציק קרייס, יו"ר ההסתדרות הרפואית פרופסור ליאוניד אידלמן, יו"ר האיגוד לראומטולוגיה פרופסור אורי אלקיים, דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב פרופסור אהוד גרוסמן ופרופסור ארנון אפק, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות.

בין ההרצאות המרכזיות: פרופסור מחמוד אבו שקרה מהמרכז הרפואי "סורוקה" ידבר על "מחלת לופוס - עבר, הווה ועתיד" ופרופסור שינפלד ידבר על הקשר שבין אמנות לרפואה. האירוע יתקיים בחסות וביוזמת עמותת עינבר – העמותה הישראלית לנפגעים במחלות ראומטיות, אוטואימוניות ודלקתיות.

פרופסור שינפלד, מייסד המרכז למחלות אוטואימוניות במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר והעורך הראשי של ירחון "הרפואה", אמר בשיחה עם "דוקטורס אונלי", כי הספר אמנם מתרכז בלופוס, אבל יש בו התייחסות לכל המחלות האוטואימוניות האחרות שידועות כיום לרפואה וביניהן APS - תסמונת הנוגדנים האנטי פוספוליפידים, תסמונת סיוגרן ומחלות אחרות.

"שיעור חולי הלופוס", ציין פרופסור שינפלד, "עומד על פי הערכות על 15-5 ל-100 אלף נפש, כך שבארץ יש כנראה 4,000-2,000 חולים. אין לגבי מחלה זאת רישום. בין הגורמים להתפרצות המחלה בישראל, ככל הידוע, נמצאת חשיפה לשמש אצל אנשים ש'מועדים' להיפגע עקב נטיית המערכת החיסונית שלהם לתקוף את עצמה". לדבריו, "ההקשר לשמש הוא בין הסיבות הסביבתיות להופעת המחלה. עם זאת מתברר כי אימוץ של תפריט מזון המבוסס על דיאטה ים תיכונית דווקא מקל על החולים. קרוב לוודאי בגלל היותה עשירה באומגה-3 ובוויטמינים".

פרופ' שינפלד הוסיף: "אנחנו גם מכירים כיום בעובדה שזו מחלה הניתנת לשליטה. בשנים האחרונות, איכות החיים של החולים השתפרה. אבל בעוד שלדלקת מפרקים שגרונתית, מחלה אוטואימונית נפוצה, פותחו והוכנסו לטיפול כמה עשרות תרופות ביולוגיות יעילות – למחלת לופוס יש כיום בינתיים רק תרופה אחת או שתיים, לא יותר. 'בצנרת' נמצאות עתה כמה תרופות ביולוגיות חדשות - כך שהן, יש לצפות, יביאו עמן בעתיד לשיפור נוסף במצב החולים".

תכנית ערב העיון