• יו"ר: פרופ' מרב לידר
  • חברי הועד: פרופ' יעקב אבלין, ד"ר שירלי אורן, פרופ' יולנדה בראון, ד"ר ויקה פורר, פרופ' דורון רימר
  • עורך האתר: פרופ' דורון רימר
  • ועדת ביקורת: פרופ' אלכסנדרה בלביר, פרופ' פנינה לנגביץ, פרופ' דן כספי
מי אנחנו

ראומטולוגיה, שהינה התמחות-על של הרפואה הפנימית, הוכרזה בישראל כמומחיות בשנת 1985.

אולם מקצוע הראומטולוגיה, העוסק במגוון רחב מאוד של מחלות המתבטאות במערכת השלד המפרק והשריר, קיים  בפועל שנים רבות (גם המחלות הראומטיות הן "עתיקות יומין" וניתן לגלות סימנים למחלות אלו במומיות מיצריות, ואפילו בשלדי דינוזאורים…), והחברה הישראלית לראומטולוגיה נוסדה עוד בשנות השישים של המאה הקודמת. הרופאים המומחים בראומטולוגיה מאוגדים בישראל באיגוד מיקצועי ומדעי, המשתייך להסתדרות הרפואית בישראל. חברים נוספים באיגודנו הם רופאים מתחומי התמחות אחרים ואנשי מדע המתעניינים בראומטולוגיה. חברי האיגוד מונים כ 65 מומחים בראומטולוגיה וכ 30 מומחים בתחומי רפואה משיקים. מבחינה בין-לאומית משתייך האיגוד שלנו לליגה הראומטולוגית האירופית (EULAR), וכל האיגודים היבשתיים מאוגדים בארגון הגג העולמי (ILAR).

מטרותיו של האיגוד הישראלי לראומטולוגיה הן קידום מקצוע הראומטולוגיה, העמקת הידע הקליני והמדעי בו, שיפור הזמינות והאיכות של המומחיות והשירות, הגברת המודעות למחלות הראומטיות בציבור הכללי, בקהילה הרפואית ובמימשל, עידוד המחקר, המלצות לעדכון תרופות וטכנולוגיות, הידוק הקשר המדעי עם עמיתים ואירגונים ארציים ובין-לאומיים, ובניית גשר עם אירגוני החולים.

האיגוד מנוהל ע"י ועד, הכולל יו"ר, מזכיר וגיזבר, ובוחר ועדות ספציפיות שונות (ועדת התמחות, ועדת סילבוס, ועדה אירגונית, ועדה מדעית, ועדת אינטרנט, ועדת מלגות וכו'). האיגוד הישראלי לראומטולוגיה מקיים מיפגשים מדעיים סדירים, בצורת כנס מדעי כלל ארצי שנתי, פגישות קליניות ארציות דו-חודשיות, וכינוסים המאורגנים בחסות בתי-חולים ומוסדות.

העשור הנוכחי הוכרז ע"י האו"ם, בחתימת ממשלות רבות, כולל ממשלת ישראל, כ"עשור העצם והמיפרק". גם האיגוד הישראלי לראומטולוגיה חתום על מסמך זה. אין זו סיסמה בלבד. בשנים האחרונות אנו עדים למחקר אינטנסיבי ביותר בתחום המחלות הראומטיות השונות, אשר פוגעות בכ- 10% מן האוכלוסיה.  תוצאותיו הישירות והבלתי ישירות של מאמץ בין-לאומי זה מתחילות לשאת פרי בתגליות, תרופות וטכנולוגיות חדשניות, שחלקן כבר ברות יישום, ומחזקות בנו לא רק את משאלות הלב, אלא גם את התקווה והאמון בעתיד טוב יותר לחולי מחלות המיפרקים.