• יו"ר: פרופ' מחמוד אבו שקרה
  • מזכירה: פרופ' דפנה פארן
  • גזברית: פרופ' מרב לידר
  • חברי הועד: פרופ' אורי אלקיים, פרופ' משנה דורון רימר, ד"ר יולנדה בראון, פרופ' יעקב אבלין, פרופ' ליאורה הראל
  • עורך האתר: פרופ' משנה דורון רימר
משפט

בית משפט השלום: אי-הפניית הורים שהם בני דודים לבדיקות היריון מורחבות מהווה התרשלות

על אף המחלוקת בין המומחים בשאלה אם ניתן היה לאתר את המומים שהתגלו לאחר הלידה בבדיקות במהלך ההיריון, הכריעה השופטת לטובת ההורים

מטופלת תבעה את קופ"ח מכבי בטענה כי כשלו באבחון מומים בעובר במהלך מעקב ההיריון. התינוק שנולד סבל מנכויות קשות (100%), והלך לעולמו בייסורים לאחר 9 חודשים.

המנוח אובחן סמוך לאחר לידתו כסובל מ-RAINE SYNDROME. מדובר בתסמונת גנטית נדירה יחסית, המופיעה, בין השאר, במקרים של קרבה משפחתית בין ההורים (בני דודים מדרגה ראשונה).
התינוק המנוח נולד עם נכויות קשות, עיוותים בפנים, ליקויים והסתיידויות במוח, ליקויים בעיניים ובאף וחוסר יכולת לבלוע ולנשום בעצמו. הוא לא הגיב לקולות ולמראות, לא היה מסוגל לייצב את הראש,  ולאחר 9 חודשים שבמהלכם עבר ניתוחים רבים, נפטר. בית המשפט קבע כי אין חולק כי בנסיבות האומללות המיוחדות שבענייננו, טוב מותו מחייו.

טענת ההורים היא כי צריך היה לגלות את הפגמים במהלך ההיריון, וליידע את ההורים בדבר האופציות העומדות בפניהם, דבר שהיה מוביל להפסקת ההיריון ולמניעת הלידה. הקופה טענה כי לא הייתה כל התרשלות במעקב ההיריון וכי פעלו לפי סטנדרטים, פרקטיקה והנחיות שהיו מקובלים במועדים הרלבנטים לתביעה.

בית משפט השלום בחיפה קיבל את טענות ההורים וקבע כי בפועל, אין חולק על כך שהרופא הגינקולוג המטפל היה צריך להיות מודע לסיכון גבוה למומים בשל היות האב והאם בני דודים מדרגה ראשונה. למרות זאת, הוא לא הפנה אותם לייעוץ גנטי ושלח אותה לבדיקת אולטרה-סאונד בסיסית בלבד.

לטענת הרופא המטפל כי לא ידע שההורים הינם בני דודים ציין בית המשפט כי ההלכה הפסוקה קובעת כי על הרופא מוטלת חובה לגלות יוזמה ולברר את העובדות החשובות לאשורן, ולכן גם אם לא ידע פוזיטיבית, אסור היה לו להסתפק בכך שהאישה נראית בריאה, ושממצאי הדמיית האולטרה-סאונד והבדיקות הבסיסיות היו תקינים בשלבים המוקדמים של ההיריון.

ביהמ"ש קבע כי הרופא המטפל כשל בציות לנהלים ופעל בניגוד לפרקטיקה המקובלת ולזהירות הסבירה.
על אף המחלוקת בין המומחים בשאלת הקשר הסיבתי (האם ניתן או לא ניתן היה לאתר את המום אם התובעת הייתה נשלחת לבדיקות מקיפות), הכריעה השופטת לטובת ההורים וציינה כי לאור העמימות העובדתית, ולאור ההצדקה להיפוך נטל הראיה בשל ההתרשלות באי-הפניית המטופלת לסקירה מורחבת, הרי שהקופה לא הוכיחה במאזן ההסתברויות כי לא קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק.

השופטת פסקה כי יש לשלם להורים סך של 450,300 ש"ח ובנוסף 104,470 שכ"ט עו"ד.

ת"א 14455-07 עזבון המנוח חדר חלבי-זידאן ואח' נ' קופ"ח מכבי שירותי בריאות ואח', ניתן ביום 2.9.11, על-ידי השופטת אילת דגן, בית משפט השלום בחיפה

נושאים קשורים:  משפט,  מעקב קליני,  מומים מולדים,  הולדה בעוולה,  תביעת רשלנות רפואית,  ייעוץ גנטי
תגובות
 
ד"ר קראוס
10.09.2011, 18:28

לנוכח פסיקת כבוד השופטת תאלץ חברת הביטוח לשלם כסף להורים. כסף זה בא מכיסי, כיסך, כיסינו! שואל החתום מטה: מדוע אשלם אני בעבור התנהגות חסרת אחריות של ההורים? והרי הם זוג צעיר ואינטליגנטי, זוג היודע לפנות לעורך דין ולהגיש תביעה. האם לא שמעו על הסיכון הגבוה למומים אצל ילודים להורים שהם בני דוד דרגה ראשונה? מסופקני. האם אנשי הדת המשיאים השכם והערב זוגות כאלה לא שמעו על כך? שמעו גם שמעו! ידעו גם ידעו! נראה שהמסורת חזקה מכל ידע רציונלי. יהא כך. זכותם לנהוג בנגוד להגיון. אך לא יעלה על הדעת שאנו כולנו נצטרך לשאת בתוצאות! שגתה כבוד השופטת, כפי שקורה לא אחת. גם לה מותר. כל בעל מקצוע שוגה פה ושם באשר בשר ודם הוא...

אבירם
11.09.2011, 07:57

ייישנן תסמונות רפואיות שהסיכוי לאבחן אותן בזמן ההריון הוא אפסי.עובדות רפואיות בסיסיות אלה לא מעניינות את השופטים בישראל.עובדה זו מוכרת לעורכי דין שעוסקים ברשלנות רפואית ומנוצלת על ידם בדרך כלל בהצלחה.פסיקות כאלה הן מגוכחות מן ההיבט של הצדק והן מובילות ,מן הסתם,לריבוי התביעות ולאובדן האמון במערכות הצדק והמשפט בישראל.