• יו"ר: פרופ' מחמוד אבו שקרה
  • מזכירה: פרופ' דפנה פארן
  • גזברית: פרופ' מרב לידר
  • חברי הועד: פרופ' אורי אלקיים, פרופ' משנה דורון רימר, ד"ר יולנדה בראון, פרופ' יעקב אבלין, פרופ' ליאורה הראל
  • עורך האתר: פרופ' משנה דורון רימר
משפט

בימ"ש השלום: העברת התובעת מבי"ח בני ציון למרכז הגריאטרי נוף הגפן לא הייתה נגועה בשיקולים זרים

התובעת טענה כי העברתה למרכז הגריאטרי נבעה משיקולים כלכליים. ביהמ"ש פסק כי אין כל בסיס עובדתי או רפואי לטענות אלו

מטופלת אושפזה בבי"ח רמב"ם בשנת 2000 ועברה כריתה של רגל שמאל מתחת לברך. המטופלת הועברה להמשך טיפול בבי"ח בני ציון ולאחר מכן הועברה למרכז הגריאטרי נוף הגפן, שם שהתה במשך כמה חודשים. לבסוף, המטופלת הועברה חזרה לבי"ח בני ציון ולאחר מכן שוחררה לביתה.

המטופלת טענה כי שיקולים זרים הם אלה שהביאו להוצאתה ממחלקת השיקום בבית החולים בני ציון והעברתה לנוף הגפן. היא טענה שנגרם לה נזק בריאותי ונפשי וסבל קשה ושתקופת הבראתה התארכה יתר על המידה כתוצאה מכך.

המטופלת טענה כי הועברה לנוף הגפן בניגוד לרצונה. לטענתה, ההעברה התבצעה רק משיקולים כלכליים, בהיות הרופאה שטיפלה בה עובדת קופת חולים מכבי. עוד טענה המטופלת כי היא לא קיבלה טיפול נאות בנוף הגפן. לטענתה, לא עברה בנוף הגפן שיקום אורתופדי והטיפול היה לא מקצועי, רשלני וגרם נזק לסיכויי ההחלמה שלה. לטענתה, רק לאחר שמצבה בנוף הגפן החמיר והפצע הזדהם, הוחלט להחזירה להמשך טיפול בבני ציון.

המרכז הגריאטרי טען כי מאחר שהמטופלת סבלה ממחלת כלי דם היקפית קשה, תהליך הריפוי של הפצע בגדם היה איטי. לטענתם המטופלת הוחזרה לבית החולים לאחר שהפצע התחיל להחלים. עוד נטען כי המטופלת הפגינה יכולת סיבולת נמוכה, תלות בזולת ושיתוף פעולה חלקי.

בית המשפט מינה את ד"ר זיו-נר כמומחה מטעמו. ד"ר זיו-ניר אמר לביהמ"ש "לעניות דעתי המהלך המתואר אינו חריג ברגל אסכמית בחולה הסובלת מרוב גורמי הסיכון למחלת כלי דם היקפית ולקשיים בריפוי פצע."

השופט קבע כי לא מצא בסיס מהימן לטענות המטופלת באשר להיעדר הסכמה מצידה להעברתה לנוף הגפן. יתר על כן, השופט קיבל לחלוטין את עמדת המומחה שמונה מטעם בית המשפט, אשר לא מצא פגם בהחלטות הקשורות לאשפוז בתקופות השונות. נוסף לכך, השופט דחה את טענת המטופלת כי לא הייתה במצב סיעודי. ההיפך הגמור משתקף מהמסמכים הרפואיים ומחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. "מדובר במקרה קיצוני בעיניי, בו התובעת הלינה האשמות חמורות כנגד הנתבעים של קבלת החלטות טיפוליות רפואיות משיקולים זרים כלפיה, טיפול כושל ולקוי בגופה, היעדר התייחסות מינימלית ואנושית כלפיה והצגת מצגי שווא ומצגים מטעים אחרים כלפיה. ב"כ התובעת השתמשה כלפי הנתבעים בביטויים חריפים ביותר אשר ייחסו להם שקרים והתנהגות פסולה ביותר. כל אלו נמצאו ללא בסיס עובדתי או רפואי."

לגבי הטיפול בנוף הגפן, השופט קבע כי לא היה כל דופי בטיפול, ועל כך מעידים רישומים רפואיים מסודרים, תצהירים ועדויות. עוד ציין השופט כי עולה באופן ברור כי המשך הטיפול בתובעת נשקל בישיבת צוות.

השופט ציין כי העברת התובעת לנוף הגפן לתקופת החלמה נוספת טרם המשך שיקומה הייתה החלטה רפואית סבירה, נכונה ומוצדקת בנסיבות. השופט לא השתכנע כי הרופאה פעלה תוך ניגוד עניינים. השופט ציין: " אמנם, תפקידה כיועצת מכבי ורופאה במחלקת השיקום יכול לפתוח פתח לכך, ואולם במקרה זה שוכנעתי כי מדובר בהחלטת צוות ולא בהחלטה שלה בלבד ועל כן השאלה אינה רלוונטית. זאת מעבר לכך שמדובר בהחלטה נכונה."

בסופו של דבר, דחה השופט את תביעת המטופלת וקבע כי לא התקיימו מחדלים בטיפולה. לפיכך פסק כי עליה לשלם הוצאות בסך כ-10,000 ש"ח, נוסף להוצאות משפט.

תא (חיפה) 14286/04, משה דינה נ' נוף הגפן, מכבי שירותי הבריאות בע''מ, ד"ר קטלין גולדנברג ואח', ניתן ביום 27 ספטמבר 2011 בבית המשפט השלום בחיפה ע"י השופט דניאל פיש

נושאים קשורים:  משפט,  מכבי שירותי בריאות,  מרכז גריאטרי נוף האבן,  תביעה משפטית,  המרכז הרפואי "בני ציון"
תגובות