גאוט היא המחלה הדלקתית המפרקית השכיחה ביותר בקרב גברים מעל גיל 40. במהלך העשורים האחרונים הוכפלה שכיחות המחלה בארה"ב, והיא הופכת למסובכת יותר בשל גורמים אטרוגניים, עלייה בגיל החולים ומחלות רקע.
עוד בעניין דומה
לאבחנה מהירה ולטיפול מוקדם תפקיד חשוב בטיפול בגאוט ובמניעת פגיעה בתפקוד. שיטות האבחנה המסורתיות הן מוגבלות – ניקור המפרק הוא הבדיקה המדויקת ביותר, אולם בעד 25% מהמקרים לא ניתן להדגים גבישי חומצה אורית בנוזל המפרק, ומידת הדיוק של בדיקות המעבדה משתנה. כמו כן, לא בכל המקרים ניתן להשיג דגימה מתאימה. לפיכך, במקרים רבים מבוצעת האבחנה על סמך קריטריונים משניים כגון קריטריונים קליניים, צילומי רנטגן או היפראוריצמיה. רמות החומצה האורית אינן גבוהות אצל עד 42% מהחולים בגאוט, ולעומת זאת הן גבוהות במקרים רבים גם בקרב מי שאינו חולה בגאוט. בצילומי רנטגן מופיעה עדות למחלה רק בשלבים מתקדמים שלה, והיא עשויה להיות מטעה. לפיכך, פיתוח שיטה מדויקת ובלתי חודרנית לאבחון המחלה יהיה יעיל מאוד מבחינה קלינית.
Dual Energy CT הוא שיטת הדמיה המאפשרת זיהוי הרכב של חומר על-ידי חשיפתו לשני ספקטרומים שונים של קרני X בו זמנית. הודגם כי השיטה מזהה בדיוק רב אבני חומצה אורית בכליה. מחקר זה בחן את מידת הדיוק שבשימוש בשיטה זו לאבחן מחלת גאוט.
החלק העיקרי של המחקר היה ביצוע בדיקת הדמיה בשיטה זו ל-31 נבדקים שסבלו מכאב במפרק שנחשד כגאוט, אשר עברו גם ניקור של נוזל המפרק עד חודש לאחר הבדיקה. גילם הממוצע של הנבדקים היה 64 שנים (טווח 39–89 שנים), 19 מתוכם היו גברים. נבדקו 16 מפרקי כף יד, 14 מפרקי כף רגל ומפרק ברך אחד. ב-12 מקרים זוהו גבישי חומצה אורית בנוזל המפרק, ואצל 19 מהנבדקים לא זוהו גבישים כאלה. מתוך 12 הנבדקים שהתקבלה לגביהם תוצאה חיובית בניקור המפרק, אצל שבעה לא נמצאה היפראוריצמיה, ולעומת זאת אצל שישה מתוך 19 הנבדקים שהתקבלה לגביהם תוצאה שלילית בניקור נמצאה היפראוריצמיה.
צילומי Dual energy CT נבחנו על-ידי שני רופאים רדיולוגים מנוסים באופן בלתי תלוי. רגישות הבדיקה, עבור שני הבודקים, הייתה 100% (95%CI 74-100%), ולא נמצאו תוצאות שליליות שגויות. מבחינת הספציפיות – לאחד הבודקים היו שתי תוצאות חיוביות שגויות ולשני ארבע, כך שהספציפיות הנמוכה יותר הייתה 79% (95%CI 54-95%). ערך הניבוי החיובי הנמוך מבין השניים היה 75% (95%CI 48-93%), וערך הניבוי השלילי היה 100% (95%CI 80-100%).
אחד החסרונות האפשריים של השימוש בבדיקה זו הוא החשיפה לקרינה, אולם רמת הקרינה הממוצעת בבדיקות שבוצעו במסגרת המחקר (94 בדיקות בכל המחקר) הייתה נמוכה מ-1mSv (ערך נמוך מהחשיפה השנתית לקרינה בארה"ב באופן טבעי).
החוקרים מסכמים כי הבדיקה יעילה בזיהוי גבישי חומצה אורית ומחלת גאוט, עשויה להוסיף מידע על תוצאות ניקור נוזל המפרק, עשויה להחליף את הבדיקה החודרנית אצל חלק מהנבדקים ולשמש כלי אבחון חליפי. כמו כן, הבדיקה יכולה לסייע בקביעת חומרת המחלה באמצעות זיהוי מוקדם של tophi ומשקעי חומצה אורית באתרים שונים, וגם לסייע במעקב אחר התקדמות המחלה או התגובה לטיפול. הצילומים מוצגים באופן שמקל על הפענות (תצוגה צבעונית תלת מימדית).
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור: