• יו"ר: פרופ' דפנה פארן
  • חברי הועד: פרופ' מרב לידר, ד"ר יולנדה בראון, ד"ר שירלי אורן, ד"ר דורון רימר, ד"ר ויקטוריה פורר, פרופ' פנחס השקס, פרופ' מחמוד אבו-שקרה
  • עורך האתר: פרופ' משנה דורון רימר
  • ועדת ביקורת: פרופ׳ דן כספי , פרופ' ראובן מדר, פרופ' פנינה לנגביץ
חדשות

נפרדים מפרופ' מרסל אליקים: "האיש שעיצב את דמותנו כרופאים"

חתן פרס ישראל לרפואה, ומי שהיה בין השאר יושב הראש הראשון של המועצה המדעית של הר"י, פרופ' מרסל אליקים, הלך לעולמו בסופהשבוע, והוא בן 92

פרופסור מרסל אליקים (צילום: משרד החינוך)

פרופסור מרסל אליקים (צילום: משרד החינוך)

"פרופסור מרסל אליקים היה המורה המיתולוגי של כולנו, מי שתרם לעיצוב דמותנו כרופאים", כך הגדיר הבוקר (יום א') פרופסור יעקב נפרסטק, מנהל אגף הפנימיות במרכז הרפואי הדסה בירושלים את חתן פרס ישראל, פרופסור אליקים, "בן דור הנפילים של הרפואה בישראל", שהלך לעולמו בסוף השבוע והוא בן 92. פרופסור אליקים ז"ל יובא למנוחת עולם היום ב-15:30 בחלקת יקירי ירושלים בבית העלמין בגבעת שאול.

אליקים נולד בפלובדיב, בולגריה, ב-1921 ולמד בבית הספר לרפואה באוניברסיטת סופיה בין 1944 ל-1949. כשסיים את לימודיו עלה לישראל וב-1950 החל את לימודיו מחדש, במחזור הראשון של בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית. הוא סיים בהצטיינות ב-1952. את עבודתו בהדסה החלה כמתנדב במעברת העולים בראש-עין. "שם עשינו רפואה אמיתית, רק עם סטטוסקופ" נהג לומר לימים. בצה"ל שירת בחיל המדע ובמכון הביולוגי בנס-ציונה.

20 שנה ניהל את פנימית א' בהדסה ירושלים. עמיתיו ותלמידיו ציינו את יכולת הניתוח החד שלו ליד מיטת החולה. כך נאמר עליו גם כשזכה בפרס ישראל לרפואה. הוא עצמו העריך שחינך כ-3,000 רופאים "אולי יותר. חינוך רופאים צעירים היה הייעוד שלי" היה חוזר ואומר.

פרופסור אליקים הקים את בית הספר הראשון ללימודי המשך ברפואה בשיתוף הדסה, קופת חולים כללית והאוניברסיטה העברית. במקביל לימד רופאים ממדינות אפריקה ואחרות. כשפרש לגמלאות ניהל מחלקה בבית החולים ביקור חולים וראה לעצמו חובה וייעוד כמחנך רופאים-עולים מצרפת וממדינות בריה"מ לשעבר במטרה להביאם לרמתם של רופאי ישראל. הוא היה דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, חבר במועצה להשכלה גבוהה, היו"ר הראשון של המועצה המדעית של הר"י, ואף ייסד את החברה הישראלית לחקר הכבד והיה חבר מערכת בעיתוני רפואה רבים. הוא פרסם למעלה מ-220 מאמרים בתחום הקליני ופרקים בספרי לימוד וחקר במיוחד מחלות חריפות וכרוניות של הכבד, בעיקר אצל נשים בהיריון.

פרופסור נפרסטק סיפר על מורהו הדגול בשיחה עם "דוקטורס אונלי" כי "פרופסור אליקים ז"ל ניהל את פנימית א' בהדסה וכיום יש לנו כאן מערך שלם ואגף פנימיות. הוא החדיר בכולנו, הרופאים, את הצורך להתמקד בחולה ובבעיה שלו. זו צריכה להיות מטרת העל שלנו, חזר ואמר כשהיינו מתמחים ורופאים צעירים לידו. עלינו לדעת על החולה לפני-ולפנים, בעצם הכול - כי לא ייתכן מצב שבו רופא לא יידע משהו על החולה שלו. זו גישה שמלווה אותי עד היום. פרופסור אליקים חינך אותנו שעלינו הרופאים לתת תשובה לחולה שלנו כאשר הוא מגיע לבקש עזרה רפואית. עלינו לתת לו את התחושה שעושים הכול כדי לעזור, שאנחנו יודעים להציע לו פתרון. זוהי האחריות המלאה שלנו כלפיו".

תלמיד אחר של פרופסור אליקים ז"ל הוא פרופסור אלדד בן-שטרית, בעבר מנהל מחלקה פנימית בהדסה וכיום מנהל היחידה הריאומטולוגית במרכז הרפואי בירושלים. הוא סיפר ל"דוקטורס אונלי" על מורהו הדגול: "אין כל ספק שהיה מדור הנפילים. ענק ממש. מי שהותיר את מורשתו על כל תלמידיו. הוא העמיד דורות של רופאים ומנהלי מחלקות בהדסה וגם במרכזים רפואיים אחרים בישראל. אליקים נראה כלפי חוץ נוקשה, עם עיניים כחולות וקרות, אבל מי שהכיר אותו היטב, כמוני, ופרץ את הקליפה הנוקשה כביכול, גילה עד מהרה אדם חם, אנושי, אוהב ודואג, עד לרמה הפרטנית".

"אני זוכר אותו משתף את כולנו, הרופאים הצעירים, בהישגי בנו אלון בתחרויות אתלטיקה. כשנולדו נכדיו נהג להקדיש יום או יומיים בשבוע כ'זמן איכות' איתם, וכשחזר לעבודה נראה מאושר. הוא היה מנהל דגול, רופא ומחנך מצוין שהקפיד על קוצו של יו"ד. אין כל ספק שהיה אישיות ראויה לחיקוי והשראה", ציין עוד פרופסור בן שטרית. "כרופא חשב שעליו לדעת על הכול ולכן השתלם בקרדיולוגיה בארה"ב וגם בריאומטולוגיה, אבל בצדק ייחשב כאבי המחקר והטיפול בישראל במחלות כבד. היה מורהו של פרופסור דני שובל בחקר הכבד. תרומה ייחודית תרם פרופסור אליקים כשכתב את ספר הלימוד העוסק בחקר קדחת ים-תיכונית משפחתית".

נושאים קשורים:  חדשות,  המרכז הרפואי "הדסה",  החברה הישראלית לחקר מחלות כבד,  פרופסטר מרסל אליקים
תגובות
 
דר יוליה ברגר
03.03.2013, 18:20

מעבר לכשוריו וגדולתו המקצועיים,אני רוצה לציין את האנושיות שלו,לא רק כלפי החולים.לעולם לא אשכח!הייתי בין האלה שהגיעו באמצע לימודים מרומניה(אחרי ששם זרקו אותנו,בגלל רצוננו לעלות ארצה)ואחרי קשיים לא מעטים נתקבלתי לשנה החמישית.כך שבסוף השנתיים של לימודים(חמישית ושישית),עדיין הייתי עם חששות כבדים בבחינות הגמר.הבחינה בפנימית,גרמה לחרדה לא רק אצל העולים החדשים.בבוקר הבחינה,כשנכנסתי,הרגשתי משותקת,עם פה יבש וכו'.הבוחן הראשי היה פרופ' אליקים ז"ל.הדבר הראשון היה,לקרוא למזכירה לבקש שתיה חמה ואני הייתי הראשונה,ששאל מה אני רוצה לשתות!!!!!זה כבר שבר את החרדה שלי.ובהמשך,כל המבחן היה,כמו שיחה/דיון בין עמיתים.אף פעם,אף אחד לא התנהג כך בבחינות.זאת רק דוגמה קטנה,אך מאפיינת,של האישיות(והנשמה) הענקית שלו.עד היום אני מספרת את זה-כעת לנכדים (סטודנטים)שלי.יהיה זכרו ברוך

דוד כהן דר' רג"ג
04.03.2013, 18:46

כתלמיד של פרופ' אפרתי ז"ל ב"קפלן"(1963-1978 ) עלי לציין כי פרופ' אליקים היה יוצא דופן באוירה הירושלמית

פרופ' יאיר יודפת
04.03.2013, 19:09

היכרתי את פרופ' אליקים עוד שהוא היה רופא צעיר במח' פנימית ב' אותה ניהל פרופ' משה רחמילביץ ואני הייתי סטז'ר. כבר אז הוא התגלה לי כרופא עם ידע רחב בכל מקצועות הרפואה וקלינאי מדרגה ראשונה. השיא היה כמובן לאחר שהקמנו את מרכז הבריאות הכפרי שמשון בבית שמש שהיה משולב עם מח' פנימית א' אותה הוא ניהל. בין השאר הוא דאג לשלוח את כל אחד מרופאיו הבכירים לתקופת מה במרכז כדי שיחשפו לרפואה הראשונית. הגב שהוא נתן לנו והקשר העמוק שנוצר ביננו איפשר לי להתקדם ולהקים את המחלקה לרפואת המשפחה בביה"ס לרפואה. הוא היה הראשון שלחץ שרופא משפחה שאינו עובד הדסה יקודם בכל הדרגות האקדמאיות וזה לא היה פשוט במבצר השמרנות ששררה אז בהדסה. לא אשכח לו את התמיכה והתעניינות במחלת הסרטן של אשתי (היא בסדר) ומצד שני, זכיתי במשך שנים לראותו מחנך ומגדל רופאים שהגיעו לפסגת הרפואה בישראל. היו לי שני מורים דגולים ברפואה - פרופ' משה רחמילביץ ופרופ' מרסל אליקים. יהי זכרו ברוך.

עדו
04.03.2013, 21:24

נועצתי במנוח לקראת בחינת מומחיות ברפואה הפנימית וזכיתי להכיר איש סימפטי מאד, רוצה לעזור ומעודד.

פרופסור יהודה אדלר
05.03.2013, 08:27

היה לי הכבוד בשנות לימודי הרפואה שלי בהדסה להתחנך על ידי פרופסור אליקים. אני זוכר אותנו, הסטודנטים, יושבים איתו על תיק של חולה של כ1000 עמודים, האיש לא הכיר עד אז את החולה שאושפז עד אז ברחבי הארץ בעשרות מחלקות, ובעודנו הסטודנטים מציגים לפרופסור אליקים את החולה, הוא עובר על אותם 1000 עמודים ומתקן אותנו, שואל שאלות שכלל לא עלינו עליהן במשך השעות שעברנו על התיק ותוך מס דקות מבין את כל התיק ומסכם אותו עם אבחנות מדויקות ותוכנית פעולה סדורה לחולה.אין ספק מגדולי הרופאים והפנימאים בארץ מגדולי המורים להם זכינו, מאבות הרפואה בארץ, אשריני שזכיתי להתחנך על תורתו. יהי זכרו ברוך.