בספטמבר 2012 אירעה בארה"ב התפרצות של זיהומים פטרייתיים בעקבות הזרקה של מתילפרדניזולון מזוהם, שגרמה בעיקר למנינגיטיס, לאבצסים פארה-ספינליים או לשניהם. בסך הכל זוהו 751 מקרים, במרביתם בודדה פטריית העובש, Exserohilum rostratum, פטרייה סביבתית שלעיתים נדירות גורמת למחלה.
עוד בעניין דומה
ווריקונזול (ויפנד; פייזר) במינון גבוה היתה הראשונה משתי תרופות הקו הראשון שהומלצו על ידי ה-CDC לטיפול. מטופלים רבים החלו להתלונן על נשירת שיער ועל שינויים בציפורניים. מתוך נתוני הרישום ב-FDA, נשירת שיער אינה תופעת לוואי שכיחה (פחות מ-2%) ושינויים בציפורניים לא דווחו כלל. בעקבות תלונות אלו, בדקו צוות של חוקרים עד כמה היו שכיחות תופעות לוואי אלו במטופלים שטופלו בתרופה לפחות למשך חודש ימים.
מתוך 152 חולים, 82% התלוננו על נשירת שיער, לרוב בקרקפת, אך דווחה גם נשירת שיער בגפיים, בגבות ובערווה. שינויים בציפורניים דווחו על ידי 70%, וב-10% מהמקרים עד כדי אובדן ציפורן. לא מינון התרופה ולא רמת התרופה בדם ניבאה נשירת שיער. אצל מרבית החולים הנשירה פסקה, ושיער החל לצמוח כשלושה חודשים לאחר הפסקת הטיפול.
בדיון המחקר, תוהים החוקרים כיצד תופעות הלוואי שמדווחות בשכיחות כה גבוהה לא דווחו כמעט קודם לכן. לדבריהם, ייתכן שהמינון הגבוה ומשך הטיפול הארוך הם הסיבה, אם כי החוקרים לא מצאו קשר בין המינון ורמת התרופה בדם לבין הסיכון לנשירת שיער.
החוקרים מסכמים, כי חשוב שרופאים מטפלים יכירו את הסיכון לתופעות לוואי אלו הקשורות בטיפול בווריקונזול, ישקלו אותם מול התועלת, ויכינו את מטופליהם לקראת אפשרות של תופעות לוואי אלו.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט