מחקר זה בוצע במטרה לבחון את הקשרים שבין עישון, השמנה, סוכרת וגורמי סיכון נוספים למחלות קרדיווסקולריות ובין היארעות של לקות שמיעה (hearing impairment) במשך 15 שנים.
עוד בעניין דומה
Epidemiology of Hearing Loss Studyי (EHLS) הוא מחקר עקבה אורכי מבוסס-אוכלוסייה שנערך בשנים 1993-1995 ו-2009-2010 בוויסקונסין, ארצות הברית. במחקר השתתפו 1,925 מבוגרים שגילם הממוצע היה 61 והיו עם שמיעה תקינה בתחילת המחקר.
החוקרים מדדו את ההיארעות המצטברת ב-15 שנים של לקות שמיעה, הכוללת סף שמיעה של 0.5, 1, 2 ו-4 קילו-הרץ (kHz) מעל לרמת שמיעה של 25 דציבלים בכל אוזן. שאלונים מולאו כדי להעריך גורמים הקשורים בסגנון החיים, כגון עישון, פעילות גופנית וגורמים אחרים, ובנוסף בוצעו מדידות של לחץ הדם, היקף המותניים, מדד מסת הגוף (BMI) והמוגלובין מסוכרר (HgA1C).
87.2% ממשתתפי המחקר (n=1,678) עברו בדיקות מעקב, 15 שנים לאחר הבדיקה הראשונה. ההיארעות המצטברת של לקות שמיעה ב-15 שנים היתה 56.8%.
לאחר התאמה לגיל ומין, נמצא כי גורמים המגבירים את הסיכון ללקות שמיעה היו עישון עדכני (current smoking) (יחס סיכון: 1.31), השכלה פחותה מ-16 שנות לימוד (1.35), היקף מותניים (1.08 עבור 10 סנטימטרים) וסוכרת שאינה מאוזנת היטב (2.03). אנשים שעישנו בערב אך נגמלו וחולי סוכרת מאוזנים לא היו בסיכון מוגבר ללקות שמיעה.
החוקרים מסכמים כי עישון, השמנה בטנית וסוכרת שאינה מאוזנת מנבאים את התפתחותה של לקות שמיעה. מאחר וגורמים אלו ידועים היטב כגורמי סיכון למחלות קרדיווסקולריות, ייתכן ושינויים בכלי הדם תורמים להתפתחות לקויות שמיעה בגיל מבוגר. התערבויות להפסקת עישון, ירידה במשקל ואיזון רמות הסוכר בדם בקרב סוכרתיים עשויים לעכב או אף למנוע את התפתחותן של לקויות שמיעה.