מחלת כבד שומני לא אלכוהולי (Nonalcoholic fatty liver disease - NAFLD) הינה מחלת הכבד השכיחה ביותר בעולם המערבי, והינה קשורה לתנגודת אינסולין ולסינדרום מטאבולי.
עוד בעניין דומה
דלקת כבד עם הסננה שומנית לא אלכוהולית (Nonalcoholic steatohepatitis - NASH), הכוללת כבד שומני יחד עם שינויים דלקתיים המובילים לנמק, מוגדרת לרב על פי השוואת הדירוג ההיסטולוגי במדד פעילות כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD activity score - NAS).
מטרת המחקר הייתה לקבוע את התמותה הקשורה במחלת כבד שומני לא אלכוהולי, ולהעריך את ניקוד ה-NAS ואת שלב הפיברוזיס בתור סמנים פרוגנוסטיים לתמותה כוללת ולתמותה מהמחלה עצמה.
במחקר הקוהורט נאסף מידע על 229 חולים עם מאפיינים מוגדרים, שעברו ביופסיה שהוכיחה כי הינם חולים במחלת כבד שומני לא אלכוהולי. משך המעקב הממוצע אחר החולים היה 26.4 שנים (±5.6 שנים, טווח: 33-6 שנים). מידע על אוכלוסיית ההשוואה (קבוצת הביקורת) נאסף ממאגר רישום האוכלוסייה הלאומי (National Registry of Population), ומידע על זמן וסיבת המוות נאסף ממאגר רישום סיבות המוות (Registry of Causes of Death).
נמצאה תמותה גבוהה יותר בחולים במחלת הכבד השומני הלא-אלכוהולי בהשוואה לקבוצת הביקורת (יחס סיכונים (HRי) 1.29, רווח סמך 95%: 1.59-1.04, p=0.020), כאשר נמצא סיכון גבוה יותר לתמותה ממחלות קרדיווסקולרית (יחס סיכונים 1.55, רווח סמך 95%: 2.15-1.11, p=0.01), תמותה מסרטן כבד ראשוני (hepatocellular carcinoma ; יחס סיכונים 6.55, רווח סמך 95%: 20.03-2.14, p=0.001), תמותה ממחלות זיהומיות (יחס סיכונים 2.71, רווח סמך 95%: 7.26-1.02, p=0.046) ולתמותה מצירוזיס (יחס סיכונים 3.2, רוח סמך 95%: 9.81-1.05, p=0.041).
התמותה הכללית לא הייתה גבוהה יותר בחולים עם ניקוד NAS 8-5 ושלב פיברוזיס 2-0 (יחס סיכונים 1.41, רווח סמך 95%: 2.06-0.97, p=0.07), בעוד שבחולים עם שלב פיברוזיס 4-3, ללא קשר לניקוד ה-NAS, נצפתה תמותה גבוהה יותר (יחס סיכונים 3.3, רווח סמך 95%: 4.76-2.27, p<0.001).
החוקרים מסכמים, כי בחולים במחלת כבד שומני לא אלכוהולי הסיכון לתמותה עולה הן בשל עלייה בסיכון למחלות קרדיווסקולריות, והן בשל התמותה ממחלות הקשורות בכבד. נמצא כי מדד ה-NAS אינו מנבא תמותה, בעוד ששלב הפיברוזיס של הכבד היה גורם מנבא הן לתמותה כללית והן לתמותה מהמחלה עצמה.