• יו"ר: פרופ' מחמוד אבו שקרה
  • מזכירה: פרופ' דפנה פארן
  • גזברית: פרופ' מרב לידר
  • חברי הועד: פרופ' אורי אלקיים, פרופ' משנה דורון רימר, ד"ר יולנדה בראון, פרופ' יעקב אבלין, פרופ' ליאורה הראל
  • עורך האתר: פרופ' משנה דורון רימר
מחקרים

ציקלופוספאמיד כטיפול במחלת וגנר מגביר את הסיכון לפתח סרטן בשלב מאוחר

מחקר מצא, כי מי שמטופלים בתרופות קונוונציונליות כתוצאה ממחלת וגנר נמצאים בסיכון גבוה מאוד לפתח NMSC וקרצינומה בשלפוחית השתן שנים רבות לאחר תחילת הטיפול

30.09.2015, 09:21
הדמיה של הערמונית ושלפוחית השתן (צילום: אילוסטרציה)

הסיכון בטווח הארוך לפתח סרטן בקרב מטופלים המקבלים טיפול עבור מחלת וגנר (granulomatosis with polyangiitis) לא הוגדר בעבר.

מחקר זה נערך במטרה להעריך את הסיכון לסרטן בשלב מוקדם ומאוחר בקרב 293 מטופלים שאובחנו עם מחלת וגנר בשנים 1973-1999, אשר היו תחת מעקב עד שנת 2010.

היארעות מחלת הסרטן בעוקבת מטופלים זו הוערכה על בסיס מרשם הסרטן הדני (Danish Cancer Registry) והושוותה לזו של האוכלוסייה הכללית, על ידי חישוב יחסי ההיארעות המתוקננים (standardized incidence ratios - SIRs).

תקופת המעקב נמשכה בממוצע 9.7 שנים. במהלך תקופה זו אובחנו 73 מקרים של סרטן, מתוכם 30 מקרים של סרטן עור שאינו מלנומה (non-melanoma skin cancers - NMSC) ו-11 קרצינומות בשלפוחית השתן.

ההיארעות הגבוהה של NMSC נצפתה החל משנת המעקב השנייה והלאה, עם SIR של 7.0 עבור מקרים שאובחנו 20 שנה ויותר לאחר אבחון מחלת וגנר.

ההיארעות של סרטן שלפוחית השתן עלתה לאחר 5-9 שנים (SIRי 5.3), 10-14 (14.4) ו-15-19 שנים (10.5). ההיארעות של לוקמיה מיאלואידית עלתה באופן מובהק לאחר 5-9 שנים (SIR 23.9).

העלייה בהיארעות של NMSC, סרטן שלפוחית השתן ולוקמיה מיאלואידית נצפתה בקרב מטופלים שנחשפו לציקלופוספאמיד (Cyclophosphamide - Endoxan) במינון מצטבר הגבוה מ-36 גרם, בעוד ש-NMSC היה סוג הממאירות היחיד שנצפה בהיארעות גבוהה בקרב מטופלים שנחשפו לציקלופוספאמיד במינון נמוך. מנגד, מטופלים שלא נחשפו לציקלופוספאמיד לא היו בסיכון מוגבר באופן מובהק לפתח סרטן.

מחקר זה הראה, כי מחלת וגנר קשורה להיארעות גבוהה של סוגי ממאירויות ספציפיים בעקבות נטילת תרופות קונבנציונליות. מטופלים אלו נמצאים בסיכון גבוה מאוד לפתח NMSC וקרצינומה בשלפוחית השתן שנים רבות לאחר תחילת הטיפול.

מקור:
Mikkel Faurschou, Lene Mellemkjaer, Anne Voss, Kresten Krarup Keller, Ib Tonder Hansen, and Bo Baslund; Prolonged risk of specific malignancies following cyclophosphamide therapy among patients with granulomatosis with polyangiitis; Rheumatology (2015) 54 (8): 1345-1350 doi:10.1093/rheumatology/keu372

נושאים קשורים:  מחקרים,  סרטן,  מחלת וגנר,  granulomatosis with polyangiitis,  סרטן עור שאינו מלנומה,  non-melanoma skin cancers,  NMSC,  קרצינומה בשלפוחית השתן,  לוקמיה מיאלואידית,  ציקלופוספאמיד,  Cyclophosphamide,  Endoxan
תגובות