מטופלים עם מחלות דלקתיות של השריר, פולימיוזיטיס (polymyositis) ודרמטומיוזיטיס (dermatomyositis), עשויים להיות בסיכון מוגבר לפקקת ורידים (venous thromboembolism – VTE). עם זאת, אין נתונים עדכניים לגבי האוכלוסייה הכללית.
עוד בעניין דומה
מחקר זה ביקש להעריך את הסיכון העתידי למגמות הזמן של VTE חדש (פקקת ורידים עמוקה, DVT) או תסחיף ריאתי (pulmonary embolism - PE) בקרב מטופלים עם פולימיוזיטיס או דרמטומיוזיטיס, ברמת האוכלוסייה הכללית.
הורכבה עוקבת מטופלים פרוספקטיבית, שכללה את כל המטופלים עם פולימיוזיטיס או דרמטומיוזיטיס בקולומביה הבריטית, קנדה, וגם עוקבת משתתפים השוואתית מהאוכלוסייה הכללית, כדי ליצור התאמה של עד 10 אנשים למטופל לפי גיל, מין וזמן הכניסה למחקר.
חושבו שיעורי יחס ההיארעות (incidence rate ratios - IRR) עבור VTE, יDVT ו-PE, ובוצע ריבוד עבור משך המחלה. כמו כן, חושבו יחסי הסיכון (hazard ratios - HRs) עבור משתנים מתערבים.
מבין 752 מטופלי עם מחלות דלקתיות של השריר, 443 היו עם פולימיוזיטיס (58% נשים, גיל ממוצע 60) ו-355 היו עם דרמטומיוזיטיס (65% נשים, גיל ממוצע 56). 46 מטופלים היו עם שתי המחלות.
בקרב מטופלים עם פולימיוזיטיס, IRRs היו 8.14 עבור VTEי(95% רווח בר סמך 4.62-13.99), 6.16 עבור DVTי (2.50-13.92) ו-9.42 עבור PEי (4.59-18.70). לרוב, ערכי ה-IRRs הגבוהים ביותר עבור VTEי, DVT ו-PE נצפו בשנה הראשונה לאבחון של פולימיוזיטיס (25.25, 9.19 ו-38.74, בהתאמה).
HRs עם התאמה מלאה נותרו עם מובהקות סטטיסטית עבור VTEי (7.0, 3.34-14.64), DVTי(6.16, 2.07-18.35) ו-PEי(7.23, 2.86-18.29). מגמות דומות נצפו לגבי דרמטומיוזיטיס.
ממצאי המחקר מספקים את ההוכחות הראשונות ברמת האוכלוסייה הכללית לכך שמטופלים עם פולימיוזיטיס ודרמטומיוזיטיס נמצאים בסיכון מוגבר ל-VTE. על המטופלים ורופאיהם לשמור על ערנות גבוהה לאירועים חמורים וברי-מניעה אלו.