• יו"ר: פרופ' מחמוד אבו שקרה
  • מזכירה: פרופ' דפנה פארן
  • גזברית: פרופ' מרב לידר
  • חברי הועד: פרופ' אורי אלקיים, פרופ' משנה דורון רימר, ד"ר יולנדה בראון, פרופ' יעקב אבלין, פרופ' ליאורה הראל
  • עורך האתר: פרופ' משנה דורון רימר
חדשות

מחקר ישראלי-איטלקי: נגיף ה-HPV עשוי להיות קשור להופעת מחלת הזאבת

מחקר משותף לצוות ישראלי-איטלקי, שפירסם על כך באחרונה מאמרים בשני כתבי עת בינלאומיים, מצא קשר אפשרי בין נגיף הפפילומה האנושי למחלת האוטו-אימונית זאבת

הסטודנטית לרפואה יהל סגל מציגה תוצאות המחקר בכנס בסנט-פטרסבורג (צילום: פרטי)

השערה לפיה נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הוא הגורם המחולל האפשרי של לופוס (זאבת) – מחלה אוטואימונית התוקפת בעיקר נשים – הועלתה במחקר משותף לצוות ישראלי-איטלקי, שפירסם על כך באחרונה מאמרים בשני כתבי עת בינלאומיים (Current Opinion in Rheumatology, Immunologic Research)

במאמר מתייחסים החוקרים לשכיחות הגבוהה במיוחד של נשאות הנגיף בקרב חולות לופוס, וזאת על אף שהן מתייצגות, לרוב, עם פחות גורמי סיכון קלאסיים לנשאות. אפשרות זו, לפיה קיים קשר בין הימצאות הנגיף לביטוי המחלה, היא הממצא הראשוני שהוביל להתפתחות התיאוריה.

דו"ח על המחקר בנושא, שנעשה במרכז למחלות אוטו-אימוניות במרכז הרפואי "שיבא", הובל על ידי מנהל המרכז פרופ' יהודה שינפלד. השתתפו בו גם מחברת דו"ח המחקר, הסטודנטית לרפואה שנה שישית יהל סגל וכן עמיתתה שני דהאן, יחד עם פרופ' דריה קנדוק והמומחית בביו-אינפורמטיקה וביו-סטטיסטיקה מישל קלברו, שתיהן מאוניברסיטת בארי שבאיטליה.

יהל סגל הציגה את הממצאים לראשונה בכנס בינלאומי שעסק במחקרים במחלות אוטו-אימוניות ושהתקיים בתחילת החודש בסנט פטרסבורג שברוסיה.

בשיחה עם "דוקטורס אונלי" סיפרה יהל סגל: "זני הנגיף HPV מצויים בשכיחות גבוהה יותר בקרב חולות לופוס ביחס לאוכלוסייה הכללית. חולות אלה אף מתייצגות באופן לא מפתיע עם שכיחות גבוהה יותר של טרום-ממאירות בצוואר הרחם. לפיכך, עלתה ההשערה בדבר הקשר שבין הזיהום הויראלי לבין הופעת המחלה האוטואימונית ושאולי הוא משמש זרז להופעתה.

"הפללתו של נגיף כבעל תפקיד בהתפתחות לופס אינה רעיון זר. למעשה יש הסכמה בקהילה המדעית כי נגיפים מסוימים מקושרים להתפתחות המחלה. המוכר בהם הוא נגיף אפשטיין-באר. פרופ' שינפלד העלה את האנלוגיה המרתקת שבין נגיף אפשטיין-באר לבין נגיף הפפילומה. שניהם מצויים בשכיחות גבוהה יותר בקרב חולות לופוס, שניהם מעורבים בהתפתחות ממאירויות מסוימות. לאור הידע הקיים לגבי הקשר שבין נגיף אפשטיין-באר להתפתחות לופוס, אנחנו מעלים עתה את ההשערה כי שניהם מהווים זרז אפשרי להתפתחות המחלה.

"חשוב לציין כי לופוס היא מחלה מורכבת שהתפתחותה תלויה ככל הנראה ברשת מורכבת של גורמים ותנאים. אנו מציעים את הרעיון ולפיו נגיף הפפילומה, גורם חיצוני, תורם להתפתחות המחלה, אך זה כמובן יתכן רק כאשר תנאים נוספים מתקיימים. המשמעותי ביותר בתנאים אלו הוא נטייה גנטית. כלומר השערתנו היא כי נשים בעלות נטייה גנטית למחלות אוטואימוניות עלולות לפתח לופוס בעקבות חשיפה לנגיף הפפילומה.

"המנגנון שאנו מציעים הוא מנגנון של דמיון מולקולרי. משמעותו היא פעילות צולבת של המערכת החיסונים כנגד חלבונים עצמיים, בעקבות החשיפה שלה לפתוגנים הנושאים דמיון ברמה המולקולרית לרכיבים עצמיים אלו.

"במחקר בוצעה סקירה מקיפה של הספרות המקצועית הקיימת לגבי שכיחות המחלה בקרב נשים. נבדקו רצפי החלבונים של הנגיף ונעשתה השוואה לחלבונים בגוף האדם שידוע כי הם קשורים למחלת לופוס.

"גילינו חפיפה משמעותית בין פפטידים של הנגיף לבין פפטידים השייכים לחלבונים הקשורים ללופוס. המשמעות לגבי הזהויות היא הוכחת היתכנות עקרונית לתיאוריה בדבר קיומו של קשר סיבתי בין הנגיף למחלה וזאת נוכח הדמיון המולקולרי שבין חלבוני הנגיף לבין חלבונים אנושיים".

נוכח ממצאים אלו מתוכנן עתה מחקר המשך במטרה לאמת זאת בניסויים בעכברי מעבדה.

נושאים קשורים:  חדשות,  זאבת,  לופוס,  מחלה אוטו-אימונית,  פרופ' יהודה שינפלד,  יהל סגל
תגובות
 
אנונימי/ת
24.07.2017, 19:42

מעניין לראות מה שכיחות לופוס באוכולוסיות שבהן שכיחות HPV נמוכה, כגון באוכלוסיה החרדית