• יו"ר: פרופ' מחמוד אבו שקרה
  • מזכירה: פרופ' דפנה פארן
  • גזברית: פרופ' מרב לידר
  • חברי הועד: פרופ' אורי אלקיים, פרופ' משנה דורון רימר, ד"ר יולנדה בראון, פרופ' יעקב אבלין, פרופ' ליאורה הראל
  • עורך האתר: פרופ' משנה דורון רימר
פודקאסט

פרופ' יהודה שיינפלד: "כל הפרופסורים בישראל פרסמו את המאמר הראשון שלהם בעיתון הרפואה"

עורך "הרפואה" ומנהל המרכז למחלות אוטואימוניות בשיבא בראיון ל-Doctalk: "אנחנו מקדמים רופאים צעירים כחלק מהאג'נדה". על המחקר שפרסם: "התרופה שגילינו במעבדה עשויה להוות פריצת דרך במחלות אוטואימוניות". האזינו לתכנית המלאה

18.01.2018, 12:41
פרופ' יהודה שיינפלד

פרופ' יהודה שיינפלד, מנהל מרכז זבלודוביץ' למחלות אוטואימוניות, מרכז רפואי "שיבא" תל-השומר, ועורך עיתון "הרפואה", התארח ב-Doctalk, הפודקאסט של הקהילה הרפואית בישראל בהנחיית מאיה רונן והילה קורח, לשיחה מקיפה על מחלות אוטואימוניות, עיתון "הרפואה", עריכה מדעית ועוד.

"שני כתבי העת שאני עורך ממלאים תפקידים שונים עבור קהל הקוראים והכותבים. עיתון הרפואה הוא עיתון שבו הרופאים הצעירים באים לידי ביטוי. כל אחד מהפרופסורים שאתן מראיינות כאן פרסם את המאמר הראשון שלו בעיתון הרפואה, כולל עבדכן הנאמן. זה חלק מהאג'נדה שלנו".

"גם בכנסים הבינלאומיים שאני מארגן, אני שם דגש גדול מאוד שרופאים צעירים יציגו את המחקרים שלהם. אנחנו ממש מכינים אותם לכך. מלמדים אותם לדבר נכון מול קהל, איך להזיז את העיניים, איך לא להשתמש בקריאה, להקפיד לעמוד בזמן, להשאיר זמן לשאלות. אם להתבסס על ההצגות המרשימות של הרופאים הללו, ניתן לומר שזה עובד".

"פיתחנו ככל הנראה תרופה חדשה למחלות אוטואימוניות, שמקורה בתולעים. זו עשויה להיות פריצת דרך משמעותית מאוד"

"בנוסף, אם אתה רוצה שאנשים בישראל יידעו במה אתה עוסק ולהציג את עצמך בפני הקהילה, עיתון הרפואה הוא המקום המתאים. אך המטרה של עיתון הרפואה היא לא קידום אקדמי. לשם כך יש את המגזין השני שאני המייסד והעורך שלו - IMAJ, שהוא המראה של הרפואה הישראלית כלפי חוץ ויש לו Impact Factor, כלומר בעל משמעות אקדמית".

פרופ' שיינפלד הרחיב רבות בנושא מחלות אוטואימוניות והמחקרים שביצע בתחום: "אחד המאמרים היקרים ללבי הוא המאמר שכתבתי ביחד עם פרופ' מירי בלנק. פיתחנו ככל הנראה תרופה חדשה למחלות אוטואימוניות, שמקורה בתולעים. אם כל מה שאנחנו חושבים הוא נכון, וכמובן אם התרופה תעבור את כל האישורים הנדרשים, זו עשויה להיות פריצת דרך משמעותית מאוד".

"כיום אנחנו מטפלים במחלות אוטואימוניות בתרופות מדכאות מערכת החיסון. אמנם בהצלחה רבה אך יש לזה מחיר. תולעים שחיות אצלנו כטפילות לעומת זאת, לא יסתכנו בהפרשת חומר מדכא כי זה עלול להרוג אותנו. הן מפרישות חומר מווסת מערכת חיסון, ואנו הצלחנו לבודד אותו ולקשור אותו לחלבון כדי לאפשר את החשיפה למערכת, וראה זה פלא - זה התגלה כיעיל יותר מהסטרואידים הרגילים שאנו נותנים".

בפינת המתמחה התארחה ד"ר ריי ביטון, מתמחה שנה א' בפנימית בביה"ח אסותא אשדוד ואחת המתמחות המפורסמות שישראל, שמתנגדת לרף הקבלה הנהוג בבתי הספר לרפואה ומציעה תפיסה שונה, הנובעת מהמכשולים יוצאי הדופן עליהם נאלצה להתגבר בדרכה לעולם הרפואה.

אם גם אתם מתמחים או סטאז'רים שרוצים להתראיין לפינת "המתמחה" – אם יש לכם נושא שתרצו להעלות, חוויות לשתף, אג'נדה לקדם, סתם להגיד מילים טובות על המנטור שלכם – מוזמנים להציע את עצמכם לפינה. רק שלחו מייל לכתובת info@doctorsonly.co.il ונחזור אליכם.

לו"ז האזנה:

1:35 המאמרים האהובים עליו

3:40 פריצת הדרך טמונה בתולעים

10:22 מחלות אוטואימוניות - אתמול והיום

19:17 למה בחר בתחום

20:55 מחקר הסאונה

23:02 הגורם הזיהומי

29:02 עריכת עיתון "הרפואה"

36:35 רופא חוקר הוא רופא טוב יותר

41:33 פינת המתמחה - ד"ר ריי ביטון מפרקת מכשולים

האזנה נעימה!

לכל הפרקים של Doctalk

התכנית הוקלטה באולפני SPS

נושאים קשורים:  פודקאסט,  doctalk,  אוטואימוניות,  פרופסור יהודה שיינפלד,  הרפואה,  עיתון הרפואה,  IMAJ,  לופוס,  המרכז הרפואי "שיבא"
תגובות
 
אנונימי/ת
18.01.2018, 16:11

ריי ביטון "מפרקת המכשולים" פירקה המכשולים על ידי חזרה על בחינות, על ידי הרשמה לבי"ס בחו"ל תוך תשלום שכ"ל גבוה במיוחד. זה לא דוגמא לצליחת מכשולים. מה שכן - היא התגבקה על מכשולים אישיים ותרבותיים - ועל זה כל הכבוד לה, ואני בטוח שהיא תהיה מצויינת, אבל היא לא הדוגמא המוצלחת ביותר...

אנונימי/ת
19.01.2018, 16:17

אנשים קטנים מטילים צל גדול בשעת השקיעה...

אנונימי/ת
19.01.2018, 17:17

זה נכון גם בשעת הזריחה, לא?

אנונימי/ת
20.01.2018, 13:41

השאלה האם אמירתו של הפרופסור המכובד אומרת משהו על איכות המאמרים, איכות הכותבים, פוליטיקה מאחורי הענקת תארי פרופסור, קשר (מוצהר!!!) בין הענקת תואר פרופסור לתארי ניהול, קשר חלקי מאוד בין התואר פרופסור ויכולת לימוד הדור הבא, המוטיבציה מאחורי השאיפה לתואר פרופסור (העצמת המרפאה הפרטית יותר מאשר מחקר והוראה), תופעת ה"טרמפיסטים" על מאמרים - תופעת "תוסיף אותי ואוסיף אותך" וכו וכו וכו.
אני בטוח שפרופ שיינפלד, שאכן הקדיש את חייו לפעילות אקדמית, יודע את התשובות. לצערנו - כמו גם בעיתונים אחרים הוא אינו יכול לשלוט בצורה מלאה ולהבחין בין פעילות אקדמית אמיתית וחשובה לפסאודו "פעילות אקדמית".

אנונימי/ת
20.01.2018, 14:56

פרופ' שיינפלד יודע היטב את התשובות. תרבות החרטא חדרה עמוק למוסדות האקדמיים... ולא פחות מכך לרפואה האקדמית. תארים מוענקים על פי מספר מאמרים ולא על פי כישורי הוראה או ניסיון במחקר. התוצאות נראות היטב בשטח: התואר פרופ' בישראל מהווה "כרטיס כניסה" לעשיית רווח מרפואה פרטית או לעמדת ניהול.

אנונימי/ת
24.01.2018, 10:30

אני תוהה כמה מן הפרופסורים שמכהנים כמנהלים (כמו גם סגניהם שלא ייספרו מרוב) במרכזים רפואיים שונים, אכן קראו את המאמרים עליהם הם חתומים, ואשר זיכו אותם בתואר המכובד.

אנונימי/ת
22.01.2018, 19:43

האם ראוי שאדם אחד, מוכשר ככל שיהיה, ישמש עורך ראשי של שני כתבי העת הרפואיים של המדינה, בד בבד עם שני עורכי משנה,שמכהנים במשך עשרות שנים, וחברי מערכת שמכהנים ללא מגבלת זמן? האם לא ראוי שמערכות כתבי העת יהיו נתונות לתחלופה תקופתית?

אנונימי/ת
25.01.2018, 05:09

צריך להבין שלא קל לסיים תפקיד ולפנות את הכסא. הפגיעה באגו עלולה להיות קשה מנשוא. ראה את מנהלי המחלקות. רק הפנסיה/המוות יפריד ביניהם ובין השלט ״מנהל מחלקה״ ליד הדלת.

אנונימי/ת
05.02.2018, 19:15

ועדיין אין לזה אימפקט פקטור