מחלת בכצ'ט מהווה אב-טיפוס למחלות עם קרישים בעקבות דלקת, בהם נוגדי חיסון מומלצים כטיפול במקום נוגדי קרישה. כותבי המחקר ביקשו להעריך את היעילות ואת האפקט של המעטה בסטרואידים בתרופה Adalimumabי(ADA) לעומת בטיפול ב-Disease modifying antirheumatic drugsי(DMARDs) בקרב מחקר עוקבה היסטורי גדול של מטופלים עם קרישים ורידיים הקשורים למחלת בכצ'ט.
עוד בעניין דומה
הנתונים נאספו באופן היסטורי על 70 מטופלים עם מחלת בכצ'ט שטופלו ב-DMARDs או ב-ADA (עם או ללא תוספת DMARDs) לאחר סיבוכים ורידיים. לאחר הטיפול התבצעה הערכה קלינית והדמייתית בשביל לאפיין את התגובה לטיפול. החוקרים בדקו את ההבדלים בתוצאים בין שני הטיפולים בהקשר של יעילות, המעטה בסטרואידים ומשך טיפול. בנוסף החוקרים העריכו את התפקיד של נוגדי קרישה בטיפול מקביל.
אחרי זמן מעקב ממוצע של 25.7 חודשים (עם סטיית תקן דו צדדית של 23.2 חודשים), טיפול הכולל ADA הוביל לשיפור קליני והדמייתי של קרישים ורידיים יותר פעמים (P=0.001) ובמהירות גדולה יותר (P<0.0001) מאשר בטיפול עם DMARDs. המינון הממוצע של סטרואידים שניתנו בביקור האחרון במחקר היה נמוך באופן משמעותי בטיפולים שכללו ADA לעומת טיפולים עם DMARDsי(P<0.0001). משך הטיפול היה ארוך בצורה משמעותית במטופלים שקיבלו ADA ו-DMARDs לעומת מטופלים שקיבלו רק DMARDsי(P=0.002). לא נראו הבדלים ביעילות ובמשך טיפול בין מטופלים שקיבלו ADA או DMARDs שקיבלו נוגדי קרישה במקביל לעומת מטופלים שלא קיבלו טיפול מקביל בנוגדי קרישה.
מסקנת החוקרים ממחקר עוקבה היסטורי זה היא שהטיפול בקרישים ורידיים בקרב חולי בכצ'ט בעזרת ADA היה יעיל ומהיר יותר לעומת טיפול ב-DMARDs, ואיפשר הפחתה של מינון הסטרואידים. יתר על כן, ממצאי המחקר מראים שטיפול מקביל בנוגדי קרישה לא משנה את היעילות של ADA או של DMARDs.
מקור:
Emmi G. et al (2018). Arthritis Rheumatol, 70: 1500-1507