מטרת מחקר זה הייתה להעריך את הבטיחות הקרדיווסקולרית של התרופה Abataceptי(ABA) לעומת טיפול במעכבי TNFי(TNFi) בדלקת מפרקים שגרונית במטופלים עם וללא מחלת רקע קרדיווסקולרית.
עוד בעניין דומה
החולים גוייסו למחקר מתוך מאגרי מבוטחים בארה"ב – מאגר Medicare (בין השנים 2008-2013) ומאגר Truven MarketScan (בין השנים 2006-2015). החולים היו חולי דלקת מפרקים שגרונית שהחלו טיפול באחת משתי התרופות המוזכרות. לאחר חלוקה לפי רקע קרדיווסקולרי, מטופלי ABA הותאמו בציון זיקה של 1:1 למתחילי טיפול ב-TNFi ולבקרה על יותר מ-60 משתנים משניים. הנתונים נותחו בעזרת מודל COX להערכת יחס סיכונים ורווח בר-סמך 95% לתוצא של מחלה קרדיווסקולרית (התקף לב, שבץ איסכמי/שבץ איסכמי חולף וצורך בהתערבות לביצוע Re-vascularization). יחסי סיכונים מ-2 מאגרי נתונים שולבו דרך מודל Inverse variance-weighted fixed-effects.
במחקר נכללו 6,102 זוגות מטופלים בהתאמה לציון זיקה שטופלו ב-ABA ו-TNFi ממאגרי המידע של Medicare ו-6,934 זוגות מטופלים ממאגרי המידע של MarketScan. מתוך אלו, 35.3% מהמטופלים של Medicare ו-14.0% מהמטופלים של MarketScan היו עם מחלת רקע קרדיווסקולרית. יחס הסיכונים (ובסוגריים מוצג רווח בר-סמך 95%) למחלה קרדיווסקולרית בקרב מטופלי ABA לעומת TNFi עמד על 0.67 (0.55-0.81) בקבוצת Medicare ו-1.08 (0.83-1.41) בקבוצת MarketScan. הסיכון המשולב עמד על 0.79 (0.67-0.92). בקרב המטופלים עם מחלת רקע, הסיכון עמד על 0.71 (0.55-0.92) בקבוצת Medicare ו-1.02 (0.68-1.51) בקבוצת MarketScan, עם סיכון משולב של 0.79 (0.64-0.98).
מסקנת החוקרים במחקר עוקבה גדול זה של מבוטחים חולי דלקת מפרקים שגרונית בביטוחים ציבוריים ופרטיים בארה"ב, הטיפול ב-Abatacept היה קשור בירידה של 20% בסיכון לאירועים קרדיווסקולריים בהשוואה למעכבי TNF. אמנם המחקר התצפיתי מועד לבלבול עם ערפלנים, אך תוצאות אלו היו עקביות לנמצא בקרב מטופלים עם מחלת רקע קרדיווסקולרית.
מקור:
Jin Y. et al (2018). The Journal of Rheumatology, 45 (9) 1240-1248
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
