מטופלים עם Eosinophilic Granulomatosis with Polyangiitisי(EGPA), או בשמה הקודם – Churg-Strauss, חווים התקלחויות תכופות שמובילות במשך הזמן לנזק כלל גופי מצטבר. במחקר עוקבה היסטורי תצפיתי זה, ניסו החוקרים להתחקות אחר גורמי הסיכון להשנות המחלה.

188 מטופלים עם EGPA אובחנו בין השנים 1996-2015 מתוך רשומות רפואיות היסטוריות בעשרה בתי חולים. האבחנה שלהם בוססה על קריטריונים של איגוד הראומטולוגים האמריקאי (American College of Rheumatology) משנת 1990 או על קריטריוני Lanham. מאפייני הרקע של המטופלים, הטיפולים אותם עברו, התקלחויות קצרת (Asthma), והתקלחויות של מחלתם הבסיסית הוערכו על ידי הסתכלות על התיקים הרפואיים שלהם. משך המעקב החציוני עמד על 56 חודשים. הגיל החציוני להתייצגות המחלה עמד על 59.7 שנים. בזמן האבחון, 95.2% מהמטופלים היו בעלי היסטוריה של קצרת ו-44.7% היו עם נוגדנים מסוג Antineutrophil Cytoplasmic Antibodiesי(ANCA).

לאחר 5 שנים, אחוז ההשרדות ואחוז זמן ללא התלקחות עמד על 89.6% ו-64.0% בהתאמה. ניתוח הנתונים בעזרת שני מודלים רבי משתנים (Multivariate Analysis), מודל לסיכון יחסי (Proportional Hazard), ומודלים לסיכונים מתחרים (Competing risk) נעשו על מנת לזהות הגורמים הקשורים להתקלחות. מודל לסיכון יחסי זיהה ששימוש בתרופה Azathioprine וספירת אאוזנופילים גבוהה בתחילת המחלה מהווים גורמים בלתי תלויים לסיכון נמוך יותר להשנות, ורמות Imuunoglobulin Eי(IgE) גבוהות בתחילת המחלה מהוות גורם סיכון להתקלחות. המודל לסיכונים מתחרים לא זיהה גורמים משמעותיים.

מסקנת החוקרים היא שלמרות התועלת האפשרית של Azathioprine במניעת התלקחויות בקרב חולים עם EGPA, ישנה חוסר-התאמה במודלים שונים. ספירת אאוזנופילים ורמות IgE בזמן תחילת המחלה זוהו גם כגורמים היכולים להיות קשורים לסיכון (נמוך או גבוה) להתלקחות בחולים אלו.

מקור: 

Saku A. et al (2018). The Journal of Rheumatology August 2018, 45 (8) 1159-1166