מטרת המחקר הייתה לבחון את היעילות של מתוטרקסט כטיפול יחיד בהשוואה ל-Etanercept כטיפול יחיד ואת הערך שבשילובם עבור מטופלים עם דלקת פרקים וספחת (Psoriatic Arthritis – PsA).
עוד בעניין דומה
בסמיות כפולה, 851 מטופלים עם PsA הוקצו באקראי לאחת משלושת הזרועות הטיפוליות הבאות: מתוטרקסט פומי במינון של 20 מ"ג בתוספת אינבו במתן תת עורי אחת לשבוע (284 מטופלים), Etanercept במתן תת עורי במינון של 50 מ"ג בתוספת אינבו פומי אחת לשבוע (284 מטופלים) או את שני הטיפולים יחד אחת לשבוע (283 מטופלים). התוצאים העיקריים והמשניים שנמדדו לאחר 24 שבועות היו שיפור של 20% לפי מדד American College of Rheumatologyי(ACR20) ומדידת Minimal Disease Activityי(MDA), בהתאמה. מדדים אחרים של דלקת פרקים, התקדמות המחלה בהדמייה ותסמינים שאינם גרמיים הוערכו גם כן.
מטופלים עם דלקת פרקים וספחת היו בממוצע (± סטיית תקן) בני 13.1 ± 48.4, ומשך המחלה הממוצע עמד על 6.3 ± 3.2 שנים (חציון של 0.6 שנים). לאחר 24 שבועות, התגובה במדדי ACR20 ו-MDA היו גבוהים באופן משמעותי במטופלים שקיבלו טיפול ב-Etanercept בלבד בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול במתוטרקסט בלבד (ACR20י– 60.9% לעומת 50.7% מהמטופלים, p=0.029, MDAי– 35.9% לעומת 22.9% מהמטופלים, p=0.005). שילוב שני הטיפולים ביחד הובילו לתגובה גדולה באופן משמעותי בהשוואה לטיפול במתוטרקסט (ACR20י– 65.0% לעומת 50.7% מהמטופלים, p=0.005, MDAי– 35.7% לעומת 22.9%, p=0.005). תוצאים אחרים (ACR50 ו-70, שיעור המטופלים שנמדדה אצלם פעילות מחלה מאד נמוכה ומדדי PsA) הראו הבדלים שהיו תואמים להבדלים שנראו במדידת התוצאים העיקריים והמשניים. בנוסף, מטופלים שקיבלו Etanercept (בשתי קבוצות הטיפול) סבלו משיעורים מופחתים של התקדמות מחלה בהדמייה לאחר 48 שבועות בהשוואה למטופלים שקיבלו טיפול במתוטרקסט בלבד. התוצאים היו דומים בהשוואת הטיפול המשולב לטיפול ב-Etanercept בלבד, מלבד למספר תוצאים הנוגעים לעור. לא נראו תופעות לוואי חדשות.
מקור: