• יו"ר: פרופ' מחמוד אבו שקרה
  • מזכירה: פרופ' דפנה פארן
  • גזברית: פרופ' מרב לידר
  • חברי הועד: פרופ' אורי אלקיים, פרופ' משנה דורון רימר, ד"ר יולנדה בראון, פרופ' יעקב אבלין, פרופ' ליאורה הראל
  • עורך האתר: פרופ' משנה דורון רימר
מחקרים

שימוש בחומצה טראנקסאמית במצבי טראומה משפר קרישת דם ושרידות

חוקרים טוענים כי חומצה טראנקסאמית הינה טיפול בטיחותי למניעת פירוק קרישי דם בטראומה

בדיקת קרישת דם (צילום: אילוסטרציה)

ידוע כי דימום ובעיות בקרישת דם הקשורים לטראומה, מהווים גורמים מרכזיים הגורמים לתמותה. בעיות בקרישת דם במצבים כאלו מובילות לעתים קרובות לפנוטיפ היפר-פיברינוליטי, בו קרישי דם הופכים ללא יציבים בגלל פעילות יתר של tissue plasminogen activatorי(tPA). חומצה טראנקסאמית, שהינה מעכב סינטטי של tPA, הופיעה בשנים האחרונות כטיפול מבטיח להפחתה בפירוק קרישי דם. החומצה כבר מאושרת על ידי מנהל התרופות והמזון האמריקאי, בתור טיפול לדימומים וסתיים קשים ודימומים לאחר לידה, וכעת מראה הבטחה כטיפול גם במצבי בטראומה. עם זאת, דיווחים שונים מייעדים את החומצה הטרנסאקסמית לטיפול גם בבעיות קרישה מערכתיות, סיבוכים טרומבו-אמבוליים ונוירופטיה.

החוקרים העלו השערה שטיפול מונחה מטרה עם חומצה טראנקסאמית בפגיעות כתוצאה מטראומה, יכול לכוון את הפעילות מייצבת הקריש שלו באופן מונחה מטרה. פעילות זו תתרום לשיפור קרישת הדם והשרידות, תוך הימנעות מהשפעות חיצוניות נלוות. על מנת לבחון השערה זו, החוקרים השתמשו בליפוזומים בתור נשא של החומצה. הם כיסו את שטח הפנים שלהם עם חלבון דמוי-פיברינוגן, על מנת לעגן טסיות פעילות בקרישי דם הנוצרים כתוצאה מטראומה, והכניסו חומצה טראנקסאמית לתוכם.

הננו-שלפוחיות המכילות חומצה טראנקסאמית המוכוונות לטראומה נבדקו במבחנה עם דם של חולדה, ולאחר מכן בתוך חולדות חיות במודל של טראומה לכבד. קבוצות הבקרה היו ננו-שלפוחיות עם חומצה טראנקסאמית ללא הכוונה למטרה, חומצה טראנקסאמית חופשית וסליין.

החוקרים מצאו כי במבחנה, אותן ננו-שלפוחיות שהיו מלאות בחומצה טראנקסאמית וגם כוונו לאתר מסוים שבו התרחשה טראומה, יכולות לעכב פירוק קריש בדם של חולדה עם פעילות יתר של tPA. שלפוחיות אלו שמרו על בטיחות מערכתית, הורידו בצורה משמעותית את איבוד הדם ושיפרו שרידות במודל הדימום הכבדי בחולדות. ניתוח לאחר המוות של רקמות שהוצאו מחולדות מתות, אישש את הבטיחות המערכתית ואת הפעילות מוכוונת הטראומה של השלפוחיות הנבדקות.

החוקרים הגיעו למסקנה כי מחקרם מבסס את הפוטנציאל של הטיפול עם חומצה טראנקסאמית מוכוונת מטרה, להגברה וייצוב בטיחותיים של קרישי דם באופן מונחה אתר פעולה בטראומה, על מנת לשפר שרידות.

מקור: 

Girish, A. et al. (2019). Journal of Thrombosis and Haemostasis. https://doi.org/10.1111/jth.14552

נושאים קשורים:  מחקרים,  בעיות קרישה,  דימום,  פיברינוליזה,  חומצה טרנקסמית
תגובות