חולי מסטוציטוזיס מערכתי עצל הם בעלי תוחלת חיים תקינה, למעט 5-10% מקרים שמתקדמים למסטוציטוזיס מערכתי מתקדם יותר, להם פרוגנוזה ירודה משמעותית. מוטציות בגנים שאינם KIT הנמצאות לעתים קרובות בנאופלסמות מיאלואידיות היו קשורות לתוצא פחות טוב בקרב מסטוציטוזיס מערכתי מתקדם, בעוד שקיים מידע מוגבל על תדירותן והשפעתן הפרוגנוסטית במסטוציטוזיס מערכתי עצל.
עוד בעניין דומה
במחקר זה נבדקה התדירות וההשפעה הפרוגנוסטית של וריאנטים ב-18 גנים שנמצאו שונים בחולים עם מסטוציטוזיס מערכתי מתקדם, אצל 322 חולי מסטוציטוזיס מערכתי עצל (מעקב חציוני של 5.7 שנים) המחולקים לעוקבה של גילוי (n = 200) ותיקוף (n = 122).
במחקר התגלו 71 וריאנטים גנטיים אצל 55/322 (17%) חולים. מקרים של מסטוציטוזיס מערכתי עצל מוטנטי עם תדירות וריאנט של אלל (VAF) גדולה או שווה ל-30%, הציגו שיעורים פחותים של הישרדות ללא התקדמות והישרדות כוללת. במיוחד כאלה שנשאו וריאנטים ASXL1, יRUNX1 ו/או DNMT3A.
ניתוח רב משתנים הראה שרמות β2-מיקרוגלובולין בסרום> 2.5 μg / ml (יחס סיכונים של 9.8, 0.001י=p) יחד עם תדירות וריאנט של אלל KIT D816V גדול או שווה ל-1% במח העצם (יחס סיכונים של 10.1, 020=p) וריאנטים פתוגניים של ASXL1,יRUNX1 ו/או DNMT3Aי(A/R/D) עם תדירות וריאנט של אלל גדול או שווה ל-30% (יחס סיכונים של 4.2, 020=p) היו השילוב הטוב ביותר של מנבאים עצמאיים להישרדות ללא התקדמות של המחלה. בעוד שתדירות וריאנט של אלל גדולה או שווה 30% של גן A/R/D הייתה המנבא העצמאי היחיד להישרדות כוללת (יחס סיכונים של 51.8, 0010=p).
בהתבסס על משתנים אלה נבנו שתי מערכות ניקוד לריבוד סיכונים של מסטוציטוזיס מערכתי עצל בזמן אבחנה עם הישרדות ללא התקדמות של 10 שנים השונה באופן משמעותי (100%, 91% ו-0% עבור ציונים של 0, 1 וגדול או שווה ל-2, בהתאמה) והישרדות כוללת (100% לעומת 50% עבור ציונים של 0 ו-1).
מקור: