"הגיע הזמן להכיר בכך שעוני בקרב ילדים זו מחלה", כך הגיב אתמול (ג') האיגוד לרפואת ילדים של ההסתדרות הרפואית לנתוני דו"ח העוני שפרסם המוסד לביטוח לאומי. "בארה"ב", נמסר בתגובת האיגוד לרפואת ילדים, "הוגדר העוני בקרב ילדים כמחלה. ילדים עניים ורעבים הופכים עם הזמן למבוגרים חולים. זו גם המסקנה הברורה מדו"ח העוני שפורסם בישראל. יש לטפל מיידית בבעיות החברתיות שהופכות לבעיות בריאותיות. מדינת ישראל חייבת לאמץ מודל חדש של חינוך, הסברה ומניעה בתחום התזונה, כדי לשפר את מצבם הבריאותי של הילדים, במקביל לטיפול בעוני".
עוד בעניין דומה
מנתוני הדו"ח שפורסמו אתמול עולה כי בהשוואה ל-2017 חלה עלייה ב-0.4% בשיעור העוני בקרב ילדים בישראל ובקרב אזרחים ותיקים – קרי בני 65 ומעלה. שיעור העלייה במימדי העוני לעומת שנה קודמת הוא 1.6%.
העלייה בשיעור העוני בקרב קשישים בולטת עוד יותר על רקע השיפור ברמת החיים הכללית בישראל (שהעלתה את קו העוני ב-4.1%) והעלאה מזערית (0.3%) בקצבאות הביטוח הלאומי, בהיותן צמודות לעליית מדד המחירים בלבד.
בשנת 2018 – אליה מתייחסים הנתונים, חיו במצב של עוני בישראל 1,810,500 נפשות – כלומר כל ישראלי חמישי מוגדר עני, מתוכם 841,700 ילדים, ומכאן שכל ילד שלישי הוא ילד עני החי באי ביטחון תזונתי. בהשוואה ל-2017, אז חיו בעוני בישראל 1,780,500 נפשות.
בשנת 2018 קו העוני ליחיד עמד על 3,593 שקל ולזוג - 5,750 שקל. כל מי שמרוויח מתחת לסכום הזה נחשב לעני. קו העוני של משפחה בת שש נפשות עומד על 12,218 שקל. במשפחות עם ארבעה ילדים ויותר, פרנסה בגובה שכר המינימום של שני בני הזוג כבר לא מספיקה למחיה מעל לקו העוני הרשמי.
בשנת 2018 חיו בעוני 469,400 משפחות, בעוד שב-2017 חיו במצב מוגדר זה 466,400 משפחות. ב-2018, בהשוואה בינלאומית, ממשיכה ישראל להיות בין המדינות ה"מובילות" בשיעור העוני - מקום רביעי לצד ארה"ב, טורקיה וקוריאה ובין שתי המדינות עם שיעור העוני של ילדים הגבוה ביותר, לצד טורקיה.
מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, מסר שנמשכים המאמצים לצמצום במימדי העוני באופן משמעותי בדגש על האזרחים הוותיקים והוא תומך בהצעה להצמדת קיצבאות אזרח ותיק לשכר הממוצע במשק ולא למדד, כפי שהוא היום. "השינוי מתבקש בעיקר נוכח תוחלת החיים העולה בעבור כמיליון אזרחים ותיקים. מחובתנו כחברה לוודא שהם חיים בכבוד".