מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון את ההבדלים בין שיטות אסדרה רשמיות בתחום חופשות מחלה ונכות של חולי דלקת מפרקים ראומטית, וכן את תפיסתם של מומחי ראומטולוגיה ומטופלים בנוגע לתפקוד המערכת, במדינות אירופאיות שונות.
עוד בעניין דומה
המחקר כלל שלושה סקרי חתך שנערכו ב-50 מדינות אירופאיות. הסקר הראשון עסק בהשתלבות בעבודה ובסידורים מול הביטוח הלאומי במקרים של חופשות מחלה ונכות לטווח ארוך, של חולי דלקת מפרקים ראומטית (הסקר הושלם על ידי מומחה אחד לראומטולוגיה מכל מדינה). שני הסקרים האחרים הושלמו על ידי כ-15 מומחי ראומטולוגיה וכ-15 מטופלים מכל מדינה, ועסקו בתפיסות בנוגע לסידורים מול הביטוח הלאומי בתחום השתתפות בעבודה. הבדלים בין שיטות אסדרה שונות ובין תפיסות שונות הושוו בכמה קטגוריות, שהוגדרו על ידי תוצר מקומי גולמי, סוג מדיניות הרווחה, חברות באיחוד האירופי, ושיעור הנכות עקב דלקת מפרקים ראומטית בכל מדינה.
44 מדינות (88%) סיפקו מידע בנוגע לשיטות אסדרה, 33 מדינות (75%) סיפקו מידע בנוגע לתפיסות של מומחי ראומטולוגיה (539 משתתפים), ו-34 מדינות (77%) סיפקו מידע בנוגע לתפיסות מטופלים (719 משתתפים). בעוד ששונות גדולה נצפתה בין כלל שיטות האסדרה של כלל המדינות, לא נמצאו יחסי גומלין בין רוב שיטות האסדרה או צריכת ההכנסה והתוצר המקומי הגולמי, סוג מערכת הביטוח הלאומי, או שיעורי הנכות. באשר לתפיסות הרופאים והמטופלים, מומחי ראומטולוגיה במדינות עם תוצר מקומי גולמי גבוה ובמדינות החברות באיחוד האירופי, חשו פחות בטוחים בתפקידם בתהליך ההחלטה בנוגע לנכות (מקדם ביתא= 0.5-, רווח בר-סמך 95%, 0.9- עד 0.2-, ומקדם ביתא= 0.5-, רווח בר-סמך 95%, 1.0- עד 0.1-, בהתאמה). שיטת הביטוח הלאומי הסקנדינבית והשיטה על שם ביסמארק, קיבלו את הניקוד הגבוה ביותר מבחינת תפיסות הרופאים והמטופלים בנוגע לתפקוד המערכת ושיטת האסדרה.
החוקרים הסיקו שקיימת הטרוגניות גבוהה בחוקים ושיטות אסדרה של מערכות ביטוח לאומי ברחבי אירופה, ביחס לנכות מעבודה של חולי דלקת-מפרקים ראומטית. הבדלים אלה לא ניתנים להסברה באמצעות משטרי רווחה קיימים, חברות באיחוד האירופי, או עושרה של המדינה.
מקור:
Putrik, P. et al. (2019). Annals of the Rheumatic Diseases. 78(11):1472-1479