הערכה וטיפול לא עקביים עלולים לפגוע בתוצאי דלקת מפרקים כרונית אידיופתית של גיל הילדות. מטרת המחקר הייתה לשפר את התוצאים של דלקת מפרקים כרונית אידיופתית של גיל הילדות (שלילית או חיובית לפקטור ראומטואידי) באמצעות סטנדרטיזציה של המעקב והטיפול אחר המחלה והטמעת שיטה של קבלת החלטות קליניות להפחתת שונות בטיפולים. החוקרים קידמו יוזמה לשיפור איכות הטיפול במרפאות חוץ של ראומטולוגיה פדיאטרית.
עוד בעניין דומה
החוקרים הטמיעו מאפריל עד נובמבר 2016 אמדן פעילות מחלה סטנדרטי וכן מדריך בנושא בחירת טיפול מיטבי הנוגע לבחירת מינון, משך טיפול וצמצום הטיפול. מטרת החוקרים הייתה להפחית את דירוג המחלה (cJADAS-10) בעשרה אחוזים לפחות. למטופלים שנכללו היו לפחות שני ביקורים מאפריל 2016 עד יולי 2017, וסווגו כחולים בשלב מוקדם (≤ שישה חודשים) או בשלב מתקדם (מעל שישה חודשים).
החוקרים עקבו אחרי חולי דלקת מפרקים כרונית אידיופתית של גיל הילדות (n=97; כאשר 81% מהם בשלב מתקדם) במשך 10.3 חודשים. דירוג ה-cJADAS-10 החציוני פחת באופן משמעותי במטופלים עם מחלה בשלב מוקדם (16.5 עד 2.7, p<0.001) ומטופלים עם מחלה מתקדמת (2.1 עד 1.0, p=0.01). רבים מן המשתתפים עם מחלה בשלב מוקדם טופלו עם תרופות ביולוגיות (73.7%). במשתתפים עם מחלה מתקדמת, נרשמה עליה בטיפול עם אדלימומאב (12.8% עד 23.1%, p=0.008).
מסקנת החוקרים הייתה שהטמעת השיטה המובנית למעקב אחר פעילות המחלה ולתהליך קבלת החלטות קליניות בנוגע לטיפול בה תרמה להפחתה משמעותית בפעילות המחלה בחולים בשלב מוקדם ומאוחר.
מקור:
Lisa Buckley et. al (2020) The Journal of Rheumatology DOI: https://doi.org/10.3899/jrheum.190268