• יו"ר: פרופ' מחמוד אבו שקרה
  • מזכירה: פרופ' דפנה פארן
  • גזברית: פרופ' מרב לידר
  • חברי הועד: פרופ' אורי אלקיים, פרופ' משנה דורון רימר, ד"ר יולנדה בראון, פרופ' יעקב אבלין, פרופ' ליאורה הראל
  • עורך האתר: פרופ' משנה דורון רימר
מחקרים

ידע חדש בנוגע לאספקטים התאיים והמולקולריים של דלקת כליות זאבתית

במחקר זה תואר תפקידם של תאים מקומיים כמו פודוציטים ותאי אפיתל טובולאריים בוויסות תגובות החיסון המקומיות ובמדידת תפקוד הכלייה ומצבה

22.07.2020, 14:17
רנטגן של אזור הכליות (צילום: אילוסטרציה)

התקדמות מחקרית שהושגה לאחרונה הדגישה את המעורבות של מגוון תאים השייכים למערכת החיסון המולדת והנרכשת דלקת כליות זאבתית. תאים אלה כוללים נויטרופילים משופעלים המפיקים  כרומטין חוץ-תאי אשר גורם להיווצרות של type I interferon ולפגיעה אנדוטליאלית, תאי T המייצרים IL-17 הגורם להווצרות דלקת, תאי helper T פוליקולרים וחוץ- פוליקולריים המקדמים את הבשלתם של תאי B מייצרי נוגדנים עצמיים ומרכיבים מרכזי נבט, ומונוציטים/מקרופאגים משופעלים אלטרנטיבית המשתתפים בתהליכי תיקון רקמה ועיצוב מחדש.

החוקרים טוענים כי לאחרונה התברר תפקידם של תאים מקומיים כמו פודוציטים ותאי אפיתל טובולאריים בוויסות תגובות החיסון המקומיות ובמדידת תפקוד הכלייה ומצבה. ממצאים אלה אומתו על ידי מחקרי גנום, אשר חשפו נתונים חדשים בכמות גדולה אשר הבהירו את ההטרוגניות המולקולרית של תאים במערכת החיסון ומחוצה לה הקשורים למחלת כליות זאבתית. מחקר זה הוביל לגילויים של נתיבים פתוגניים פוטנטיים, אשר מאפשרים עיצוב רציונלי של טיפולים חדשניים.

מקור: 

Eleni Frangou et. al (2020) Clinical Immunology DOI: https://doi.org/10.1016/j.clim.2020.108445

נושאים קשורים:  מחקרים,  נוגדנים עצמיים,  ציטוקינים,  מקרופאגים,  פודוציטים,  תאי אפיתל טובולרים בכלייה,  ריצוף RNA
תגובות