• יו"ר: פרופ' דפנה פארן
  • חברי הועד: פרופ' מרב לידר, ד"ר יולנדה בראון, ד"ר שירלי אורן, ד"ר דורון רימר, ד"ר ויקטוריה פורר, פרופ' פנחס השקס, פרופ' מחמוד אבו-שקרה
  • עורך האתר: פרופ' משנה דורון רימר
  • ועדת ביקורת: פרופ׳ דן כספי , פרופ' ראובן מדר, פרופ' פנינה לנגביץ
מחקרים

האם טיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית נסבל טוב יותר תחת שימוש באינפליקסימאב?

חוקרים השוו את יכולת ההתמדה בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית תחת שימוש בתכשירים שונים, ומצאו כי לאינפליקסימאב משך ההתמדה בטיפול הממוצע הארוך ביותר

מחקר שפורסם בכתב העת Rheumatology International נערך במטרה לבחון את היכולת להתמיד לאורך זמן  את בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית תחת תרופות ביולוגיות אנטי-ראומטיות המשנות את מהלך המחלה (bDMARD) או אוטזלה (Apermilast), וכן לזהות גורמים מנבאים אפשריים לחוסר תגובה לטיפול בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית (PsA).

המחקר בוצע במתכונת רטרוספקטיבית ממרכז רפואי בודד של חולי דלקת מפרקים פסוריאטית שטופלו באמצעות אוטזלה או תרופה אחת לפחות ממשפחת ה-bDMARD בין השנים 2000–2018.

התוצא העיקרי שנבדק היה חוסר תגובה (כישלון ראשוני או משני). ניתוח התוצאותכלל שימוש בעקומות קפלן-מאייר להערכת ההתמדה בטיפול עם DMARDs, ושימוש במודלים דו-משתנים ורב-משתנים של רגרסיה לוגיסטית לזיהוי גורמים מנבאים פוטנציאליים לחוסר תגובה.

במחקר הוכללו 159 חולים עם PsA אשר טופלו באמצעות התרופות הבאות: אתאנרספט (etanercept) - 34%, אדלימומאב (adalimumab)-  30%, אינפליקסימאב (infliximab) - 9%, גולימומאב (golimumab) - 9%, אוטלזה - 7%, יוסטקינומאב (ustekinumab) - 5%, סימזיה (certolizumab) - 4%, וקוסנטיקס (secukinumab) - 2%.

ב-96 (60%) מהמקרים הטיפול הופסק, בראש ובראשונה עקב כישלון טיפולי משני (37%), אך גם בעקבות כישלון ראשוני (25%) והופעת תופעות לוואי (24%). משך המעקב היה 846.1 שנות טיפול (משך טיפול מירבי 14.8 שנים, חציון 2.75 שנים).

תוצאות המחקר הדגימו כי ההסתברות להמשיך בטיפול הראשוני הייתה 37% לאחר 5 שנים, 22% לאחר 10 שנים ו-12% לאחר 14 שנים. משך שימור הטיפול הממוצע הארוך ביותר נצפה תחת שימוש באינפליקסימאב (6.2 שנים) ולאחריו אתאנרספט (4.5 שנים). הגורמים המנבאים חוסר תגובה לטיפול כללו את מספר המפרקים הנפוחים, מין זכרי ובאופן בולט - דיכאון (יחס סיכונים [OR] =35.2).

לסיכום, שיעורי הפסקת הטיפול עקב כשל ראשוני ומשני גבוהים ב-PsA. יכולת ההתמדה בטיפול גבוהה יותר תחת טיפול בתכשירים נוגדי TNF, ובפרט תחת טיפול באינפליקסימאב.

מקור: 

Mateo, Soria L et al. Rheumatology International. 2021 Jun 30.doi: 10.1007/s00296-021-04928-x.

נושאים קשורים:  מחקרים,  דלקת מפרקים פסוריאטית,  אינפליקסימאב,  תופעות לוואי
תגובות