בסיס מקור הכאב בפיברומיאלגיה נקשר לעיבוד מרכזי לא תקין של תחושת הכאב. עיבוד זה מאופיין לפי התופעה הפסיכופיזית TSP (Temporal Summation of Pain), כלומר תפיסה של גירוי לא-נעים המופיע בחזרתיות ככואב יותר.
עוד בעניין דומה
במחקר זה, שפורסם בכתב העת 'Arthritis & Rheumatology', החוקרים ניסו לאפיין בצורה טובה יותר את הקשר בין פיברומיאלגיה לבין TSP. במחקרים קודמים בנושא המתבססים על הדמיות מוח השתמשו באמצעים נייחים על מנת לבחון את תופעת ה-TSP בסריקות fMRI של חולי פיברומיאלגיה. עם זאת, מכיוון שהפעילות התפקודית של המוח מתארגנת מחדש באופן מהיר ודינמי, ומכיוון ש TSP כשלעצמו הוא תהליך מתפתח, יש צורך בבחינה שונה של המוח. על מנת להגיע להבנה מלאה של המעגלים המוחיים התומכים בהמצאות TSP בפיברומיאלגיה נדרשת בחינה דינמית של המוח לאורך זמן, אשר תשקף את השינויים הללו.
לצורך המחקר, החוקרים השתמשו בשיטות חדשות של בחינת החיבורים התפקודיים באופן דינמי (dFC: dynamic functional connectivity). שיטות אלו סייעו לבחון כיצד שינויים התואמים ל- TSP נקשרים לתצורות תפקודיות מחודשות ודינמיות של המוח. החוקרים השתמשו בנתוני fMRI ברזולוציה זמנית גבוהה (high-temporal resolution) שהתבצעו בשני מצבים: בזמן מנוחה, ובזמן הפעלת כאב לוחץ ממושך באמצעות שרוולית. הנתונים נאספו מ-84 מטופלים הסובלים מפיברומיאלגיה, וכן מקבוצת ביקורת בריאה תואמת.
תוצאות המחקר העלו כי חולי פיברומיאלגיה חוו TSP בשיעור גבוה יותר לעומת קבוצת הביקורת (פיברומיאלגיה: 17.93 ± 19.24, קבוצת הביקורת: 9.47 ± 14.06; p = 0.028). עם זאת, תופעת ה-TSP השתנה באופן מהותי בין המטופלים.
נוכחות ה-TSP, לעומת היעדרו, זוהתה בחולי הפיברומיאלגיה באמצעות רישות ממושך יותר בין האזור הסנסומוטורי ורשת הבולטות (Salience network) במהלך גירוי הכאב. בנוסף, רישות דינמי נצפה כמבודד יותר בחולי פיברומיאלגיה עם TSP גבוה. זאת מכיוון שבמהלך גירוי הכאב דוכאו האינטראקציות הרשתיות של שאר חלקי המוח.
מסקנת החוקרים הייתה כי מחקר זה מבהיר את התהליכים הדינמיים העומדים בבסיס עיבוד הכאב המרכזי בפיברומיאלגיה. כמו כן, מחקר זה מאפשר עבודה עתידית בחקר הסימפטומטולוגיה של פיברומיאלגיה.
מקור: