• יו"ר: פרופ' דפנה פארן
  • חברי הועד: פרופ' מרב לידר, ד"ר יולנדה בראון, ד"ר שירלי אורן, ד"ר דורון רימר, ד"ר ויקטוריה פורר, פרופ' פנחס השקס, פרופ' מחמוד אבו-שקרה
  • עורך האתר: פרופ' משנה דורון רימר
  • ועדת ביקורת: פרופ׳ דן כספי , פרופ' ראובן מדר, פרופ' פנינה לנגביץ
מחקרים

אניפרולומאב יעילה בחולי זאבת אדמנתית מערכתית

נבדקו נתוני היעילות והבטיחות בטיפול עם אניפרולומאב. בקבוצה עם חתימת IFN גבוהה, הנמצאים בסיכון למחלה חמורה יותר, נצפתה גם כן יעילות תחת הטיפול, לעומת אינבו

במחקר אשר פורסם בכתב העת 'Annals of the Rheumatic Diseases', מטרת החוקרים הייתה לאפיין את היעילות והבטיחות של הטיפול עם אניפרולומאב בחולי זאבת אדמנתית מערכתית (SLE) בקרב מספר תתי-קבוצות, הכללו את חתימת גן האינטרפרון (IFNGS: interferon gene signature), ומאפיינים קליניים ודמוגרפיים.

החוקרים ערכו אנליזות פוסט-הוק של מידע מאוגם (pooled data) מתוך מחקרי הפאזה 3 - TULIP-1/TULIP-2 מבוקרי האינבו, על טיפול תוך-ורידי עם אניפרולומאב בחולי SLE בינונית עד חמורה, אשר נמשכו 52 שבועות. התוצאים הוערכו בתתי-קבוצות אשר נקבעו מראש: IFNGS (גבוה/נמוך), גיל, מין, מדד מסת הגוף, מוצא אתני, אזור גאוגרפי, גיל תחילת המחלה, טיפול עם סטרואידים, פעילות המחלה וסמנים סרולוגיים.

במידע המאוגם נכללו חולים המטופלים עם אניפרולומאב במינון 300 מיליגרם (360/726) או אינבו (366/726), כאשר 82.6% מתוכם היו בעלי IFNGS גבוה. מטופלים עם IFNGS גבוה היו בעלי פעילות מחלה גבוהה יותר בבסיס, והיו בעלי סיכוי גבוה יותר לסמנים סרולוגיים לא-תקינים, לעומת מטופלים עם IFNGS נמוך. באוכלוסייה הכוללות נמצא כי שיעור גבוה יותר של מטופלים אשר טופלו עם אניפרולומאב, לעומת אינבו, הגיעו לתגובה לפי ה-British Isles Lupus Assessment Group-based Composite Lupus Assessmentי(BICLA) בשבוע 52 (הפרש 16.6%; nominal p<0.001). הפרשי ה-BICLA כתגובה לטיפול עם אניפרולומאב, לעומת אינבו, הושוו לאוכלוסייה הכללית לאורך מרבית תתי-הקבוצות שהוגדרו מראש, כולל תתי-קבוצות לפי מינון הסטרואידים הבסיסי (<10/≥10 מיליגרם/יום פרדניזולון/תואם), ולפעילות הקלינית של המחלה (לפי הציון במדד ה-SLE Disease Activity,י<10/≥10). תתי-קבוצות עם הפרשי טיפול גדולים יותר כללו את המטופלים עם IFNGS גבוה (18.2%), מטופלים עם סמנים סרולוגיים לא תקינים בבסיס (23.1%), ומטופלים ממוצא אסייתי (29.2%). פרופיל הבטיחות של אניפרולומאב היה דומה בקרב כלל תתי-הקבוצות.

החוקרים מסכמים כי הטיפול עם אניפרולומאב באוכלוסייה מגוונת של חולי SLE בדרגה בינונית עד חמורה שמר באופן קבוע על יעילות ובטיחות. בקרב מספר תתי-קבוצות, גודל דגימה קטן הגביל את יכולת המסקנה בכל הנוגע ליעילות הטיפול עם אניפרולומאב.

מקור:

Vital EM, Merrill JT, Morand EF, et al. Anifrolumab efficacy and safety by type I interferon gene signature and clinical subgroups in patients with SLE: post hoc analysis of pooled data from two phase III trials. Ann Rheum Dis [Internet] 2022 [cited 2022 Apr 28];annrheumdis-2021-221425

נושאים קשורים:  מחקרים,  זאבת אדמנתית מערכתית,  טיפול ביולוגי,  נוגדנים חד-שבטיים,  אניפרולומאב
תגובות