במסגרת מחקר פרוספקטיבי אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת European Journal of Pediatrics ביקשו החוקרים להעריך את ההשפעה של שאיבה תוך-קנית עם צינורית סגורה לעומת פתוחה להפחתת דלקת ריאות הקשורה בהנשמה, וזאת בקרב ילודים תחת הנשמה מכנית.
עוד בעניין דומה
מחקר מבוקר זה נערך במתכונת של תווית פתוחה ובזרועות מקבילות. המחקר כלל יילודים מונשמים (≥ 28 שבועות ו- ≥ 800 גרם) אשר הוקצו באופן אקראי לאחת מ-2 קבוצות: קבוצת שאיבה סגורה (n = 41) וקבוצת שאיבה פתוחה (n = 39). התינוקות בקבוצה הראשונה הוצמדו לצנתר שאיבה סגור על פי דרישת השאיבה הראשונה שלהם. הצנתר הוחלף אחת ל-48 שעות או קודם לכן אם היה מלוכלך. קבוצת התינוקות השנייה חוברה לצנתר שאיבה חדש בכל פעם שנזקקו לשאיבה. התוצא העיקרי של מחקר זה היה היארעות VAPי(Ventilator Assisted Pneumonia) לכל 1,000 ימים.
תוצאות המחקר הדגימו כי מאפייני היילודים ומאפיינים אימהיים היו דומים בין שתי הקבוצות. שיעור הילודים עם VAP בקבוצת השאיבה הסגורה עמד 3 (7.3%) ו בקבוצת השאיבה הפתוחה על 1 (2.6%), וזאת עם יחס סיכונים של 2.8 (רווח בר- סמך 95%: 0.30-26.28, p=0.35). ההיארעות של VAP בקבוצת השאיבה הסגורה עמדה על 3.9 לכל 1,000 ימי הנשמה ובקבוצת השאיבה הפתוחה על 1.3 לכל 1,000 ימי הנשמה. ההיארעות של VAP לכל 1,000 ימי הנשמה הייתה 33.63 ± 22.96 בקבוצת השאיבה הסגורה ו-28.67 ± 12.32 בקבוצת היניקה הפתוחה עם הבדל ממוצע של 5 (רווח בר-סמך 95%: 3.26-13.26, p=0.24).
מתוצאות מחקר זה עולה כי ביחידה עם שכיחות נמוכה של VAP, השפעת שיטת היניקה האנדוטרכיאלית לבדה אינה משפיעה על היארעות VAP.
מקור: