השפעת הפסקת טיפול אנדוקריני על מנת להרות לאחר סרטן השד

מחקר חדש מצא כי הפסקה זמנית של טיפול הורמונלי בחולות סרטן שמבקשות להרות לא מגבירה את הסיכון להישנות המחלה.

המחקר ביקש לבדוק את הסיכון להישנות של סרטן השד בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, המפסיקות זמנית את הטיפול האנדוקריני על מנת לנסות להרות. המחקר פורסם לאחרונה ב-New England Journal of Medicine.

במחקר לקחו חלק 516 נשים עד גיל 42 שרצו להרות ואובחנו עם סרטן בשלב I,יII ו-III והיו מטופלות בטיפול אנדוקריני אדג'ובנטי במשך 18 עד 30 חודשים.

נקודת הסיום העיקרית הוגדרה כאירועי סרטן השד, המוגדרים כהישנות מקומית, אזורית או סרטן שד פולשני או סרטן שד פולשני נגדי, במהלך המעקב. תקופת המעקב הוגדרה כ-1,600 שנות מטופל (חציון מעקב 41 חודשים). סף הבטיחות היה 46 אירועים של סרטן השד במהלך תקופת המעקב. התוצאות הושוו לקבוצת ביקורת חיצונית המורכבת מנשים שהיו עומדות בקריטריוני הכניסה לניסוי הנוכחי.

בקרב 516 נשים, הגיל החציוני היה 37 שנים, הזמן החציוני מאבחנה של סרטן השד ועד לגיוס היה 29 חודשים ו-93.4% מהן סבלו ממחלה בשלב I או II. מבין 497 נשים שהיו במעקב לאחר הריון, ל-368 (74.0%) היה הריון אחד לפחות ול-317 (63.8%) היתה לפחות לידת חי אחת. בסך הכל נולדו 365 תינוקות.

ב-1,638 שנות מעקב של מטופל (חציון מעקב, 41 חודשים), ל-44 מטופלות היה אירוע סרטן שד – תוצאה שלא עברה את סף הבטיחות. השכיחות של שלוש שנים של אירועי סרטן השד היתה 8.9% בקבוצת הפסקת הטיפול ו-9.2% בקבוצת הביקורת.

החוקרים סיכמו כי בקרב נשים עם סרטן שד לקולטן הורמונים חיובי, הפסקה זמנית של הטיפול האנדוקריני כדי לנסות להרות לא גרמה לסיכון גבוה יותר לאירועי סרטן שד לטווח קצר, כולל הישנות מרוחקת, בהשוואה לקבוצת הביקורת החיצונית.