במחקר, שהתפרסם ביום ד' האחרון בכתב העת Science, ביקשו החוקרים לבדוק כיצד משתנה המיקרוביום של המעי לפני הופעת AD סימפטומטי. החוקרים כתבו כי הפתולוגיה של מחלת אלצהיימר מתקדמת מקוגניציה רגילה דרך מחלה פרה-קלינית ובסופו של דבר ל-AD סימפטומטית עם פגיעה קוגניטיבית.
עוד בעניין דומה
מחקרים מצביעים על כך שלמיקרוביום המעי של חולים סימפטומטיים עם AD יש הרכב טקסונומי שונה מזה של אנשים בריאים ונורמליים מבחינה קוגניטיבית אך הידע על שינויים במיקרוביום המעי לפני הופעת AD סימפטומטי מוגבל.
במחקר החתך בדקו החוקרים משתנים קליניים וצריכה תזונתית והשוו את ההרכב הטקסונומי ואת תפקוד החיידקים במעיים בקבוצה של 164 אנשים נורמליים מבחינה קוגניטיבית, ש-49 מהם הראו עדויות ביולוגיות של AD פרה-קלינית מוקדמת.
פרופילים טקסונומיים של חיידקים במעיים של אנשים עם AD פרה-קלינית היו שונים מאלה של אנשים ללא עדות ל-AD פרה-קלינית. השינוי בהרכב המיקרוביום של המעי נמצא במתאם לסמנים ביולוגיים פתולוגיים של β-עמילואיד (Aβ) וטאו אך לא עם סמנים ביולוגיים של ניוון עצבי, מה שמצביע על כך שהמיקרוביום של המעי עשוי להשתנות בשלב מוקדם בתהליך המחלה.
החוקרים זיהו טקסיות חיידקי מעיים ספציפית הקשורה למחלת אלצהיימר פרה-קלינית. למידת מכונה של טקסיות חיידקי מעיים אלה שיפרה את רמת הדיוק, הרגישות והספציפיות של מסווגים אלה לחיזוי מצב פרה-קליני של אלצהיימר כאשר נבדקו על תת קבוצה של העוקבה (65 מתוך 164 המשתתפים).
החוקרים סיכמו וכתבו כי הבנת תפקידו של המיקרוביום של המעי בנוירופתולוגיה פרה-קלינית של AD יכולה לשפר את הידע על הגורמים ל-AD ולעזור בזיהוי סמנים שמקורם במעיים המצביעים על סיכון לפתח מחלת אלצהיימר.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
