שיעור מוגבר של גורמי סיכון קרדיווסקולריים בחולים עם מחלות שריר דלקתיות

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Annals of the Rheumatic Diseases', מטרת החוקרים הייתה להעריך את הסיכון הקרדיווסקולרי (CV) בחולים עם מחלות שריר דלקתיות אידיופתיות (IIM: idiopathic inflammatory myopathies) בהשוואה לנבדקי ביקורת בריאים (HC: healthy controls), ולהעריך את הקשר שלו עם מאפיינים ספציפיים למחלה.

במסגרת המחקר נכללו בסך הכל 90 חולי IIM ו-180 HC תואמי גיל/מין. נבדקים עם היסטוריה של תחלואה CV (אנגינה פקטוריס, אוטם שריר הלב, אירועים צרברווסקולריים ומחלת עורקים פריפריים) לא נכללו. כלל המשתתפים גויסו באופן פרוספקטיבי, ונבדקו לעובי האינטימה-מדיה בעורק התרדמה (CIMT: carotid intima–media thickness), מהירות גלי הדופק (PWV: pulse wave velocity), ankle-brachial index (ABI) והרכב הגוף. הסיכון לאירועי קרדיווסקולריים קטלניים הוערך על ידי ה-Systematic COronary Risk Evaluationי(SCORE).

מתוצאות החוקרים עולה כי בהשוואה ל-HC, חולי IIM נמצאו עם שכיחות גבוהה יותר באופן מובהק של גורמי הסיכון המסורתיים ל-CV, שכיחות גבוהה יותר של מחלת עורקי התרדמה (CARD), וחריגויות ב-ABI וב-PWW. לאחר התאמת ציוני נטייה (באמצעות גורמי הסיכון המסורתיים ל-CV), השכיחות של CARD ושל PWV פתולוגי נותרה גבוהה יותר באופן מובהק בקרב חולי IIM לעומת ב-HC. יש לציין כי לא נצפה הבדל מובהק במדד ה-SCORE.

פרופיל הסיכון ה-CV הגבוה ביותר נצפה בחולים עם מיופתיה נמקית (necrotizing myopathy), ובפרט בחולי ⁺statin-induced anti-HMGCR. חישוב הסיכון ה-DC לפי SCORE, SCORE2 ו-SCORE המוכפל במקדם 1.5 (mSCORE) סווגו מחדש בהתאם ל-CIMT ולהימצאותם של רבדים בעורק התרדמה. נמצא כי מדד ה-SCORE היה הכי פחות מדויק בכל הנוגע לניבוי הסיכונים הקרדיווסקולריים ב-IIM. גיל, פעילות המחלה, פרופיל השומנים, פרמטרים של הרכב הגוף, ולחץ הדם היו המנבאים המובהקים ביותר של הסיכון ה-CV בחולי IIM.

לסיכום, בחולי IIM נצפתה שכיחות גבוהה יותר באופן מובהק של גורמי סיכון קרדיווסקולריים מסורתיים ושל טרשת עורקים תת-קלינית, בהשוואה ל-HC.

מקור: