נינטדניב היא מעכבת של טירוזין קינאז, אשר הוכחה כמאטה את ההתקדמות של מחלת ריאות אינטרסטיציאלית (ILD), כולל במחלה הקשורה לטרשת רב-מערכתית (SSc). במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Rheumatology (Oxford, England)', מטרת החוקרים הייתה לבדוק את ההשפעה של נינטדניב על קרדיומיופתיה הקשורה ל-SSc.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי במסגרתו נאספו 20 חולי SSc-ILD רצופים אשר אושפזו בבית חולים. במסגרת המחקר נעשתה הערכה של קצב השינוי במחלה לאחר 6 חודשים באמצעות מיפוי פרמטרי של תהודה מגנטית לבבית (CMR: cardiac magnetic resonance), כולל הנפח החוץ-תאי של שריר הלב. התוצאים השניוניים של המחקר כללו שינויים בפרמטרים התפקודיים ב-CMR, פרמטרים אקו-קרדיוגרפיים, ציון ה-modified Rodnan skin score, סמנים ביולוגיים בסרום, ובדיקת תפקודי ריאות.
הטיפול עם נינטדניב ניתן ל-10 מטופלים, כאשר 10 החולים האחרים טופלו ללא נינטדניב או שהיו תחת צפייה, וזאת לפי חומרת ה-ILD והתקדמות המחלה. בבסיס המחקר נמצא כי ערכי המיפוי הפרמטרי ב- CMR לא היו שונים בין שתי הקבוצות. עם זאת, לאחר 6 חודשים נצפה כי הנפח החוץ-תאי של שריר הלב היה שונה מאוד, קרוב ל- divergent, בין קבוצת הנינטדניב לקבוצת הביקורת (-1.62% לעומת +2.00%, P = 0.0001). מתוך התוצאים שנבדקו נמצא כי השינוי במקטע הפליטה של החדר הימני היה שונה באופן מובהק בין שתי הקבוצות (P = 0.02), עם שינוי מועדף שנצפה בקבוצת הנינטדניב.
לסיכום, נתוני החוקרים מצביעים על כך שיתכן ולטיפול עם נינטדניב ישנה השפעה מיטיבה על קרדיומיופתיה הקשורה ל-SSc. מכאן, יתכן והשפעה האנטי-פיברוטית של נינטדניב עשויה שלא להיות מוגבלת רק לריאה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
