זיהום שחפת לטנטי (Latent Tuberculosis infection - LTBI) נוטה יותר להתפתח לכדי שחפת פעילה (active tuberculosis - ATB), כאשר הוא מתקיים במקביל לזיהום ב-HIVי(human immunodeficiency virus). החלבון הרקומביננטי המשולב Mycobacterium tuberculosis ESAT6/CFP10 (EC-Test), הוא שיטה שפותחה לאחרונה ל LTBI.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת AIDS, ביקשו החוקרים להשוות את הביצועים האבחוניים של תבחין שחרור אינטרפרון γי(interferon γ release test assays - IGRAs) לבדיקת EC-Test בזיהוי LTBI בקרב מטופלים עם HIV.
מחקר זה בוצע במתכונת פרוספקטיבית, רב-מרכזית ומבוססת אוכלוסייה במחוז גואנגשי, סין. המחקר התבסס על זיהוי LTBI בעזרת בדיקת QuantiFERON-TB Gold In-Tubeי(QFT-GIT), בדיקת EC-Test ובדיקת T-SPOT.TBי(T-cell spot of the TB assay). המחקר הנוכחי כלל 1,478 נבדקים.
תוצאות המחקר הדגימו כי בהתבסס על T-SPOT.TB כבדיקת ייחוס, הרגישות, הסגוליות, ערך הניבוי החיובי (positive predictive value – PPV), ערך הניבוי השלילי (negative predictive value - NPV) והעקביות של EC-Test לאבחון LTBI בקרב מטופלים עם HIV, עמדו על 40.42, 97.98, 85.26, 85.04 ו-85.06%, בהתאמה. בהתבסס על QFT-GIT כבדיקת הייחוס, הערכים היו 36.00, 92.57, 55.10, 85.09 ו-81.13%, בהתאמה. במקרים של ספירת תאי CD4+ < 200 תאים\מיקרוליטר, הדיוק של EC-Test בהשוואה ל-T-SPOT.TB ו-QFT-GIT עמד על 87.12 ו-88.89%, בהתאמה. עם ספירת תאים של 200-500\מיקרוליטר, הדיוק של EC-Test עמד על 86.20 ו-83.18%, בהתאמה. בספירה > 500 תאים\מיקרוליטר, דיוק הבדיקה עמד על 84.29 ו-77.94%, בהתאמה. שכיחות תופעות הלוואי ב-EC-Test הייתה 34.23%, עם שיעור תגובות חמורות של 1.15%.
מתוצאות מחקר זה עולה כי ל-EC-Test עקביות טובה בהשוואה לתבחיני IGRAs. הבדיקה הינה בטוחה ויעילה בזיהוי LTBI בקרב מטופלים עם HIV, וזאת ללא תלות במצב החיסוני או באזור הבדיקה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
