• יו"ר: פרופ' מרב לידר
  • חברי הועד: פרופ' יעקב אבלין, ד"ר שירלי אורן, ד"ר יולנדה בראון, ד"ר ויקה פורר, פרופ' דורון רימר
  • עורך האתר: פרופ' דורון רימר
  • ועדת ביקורת: פרופ' אלכסנדרה בלביר, פרופ' פנינה לנגביץ, פרופ' דן כספי
מחקרים

מהו הקשר בין דפוסי תחלואה נלווית לבין פרוגנוזה בדלקת מפרקים שגרונית?

במחקר נמצא כי הבנת דפוסי התחלואה הנלווית בחולי דלקת מפרקים שגרונית עשויה לספק תובנות חשובות לפרוגנוזה ואסטרטגיות טיפול מותאמות אישית באוכלוסייה זו

דלקת מפרקים שגרונית (צילום: אילוסטרציה)
דלקת מפרקים שגרונית (צילום: אילוסטרציה)

במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases, ביקשו חוקרים לקבץ חולים עם דלקת מפרקים שגרונית על סמך מחלות הרקע שלהם, ולאחר מכן לבחון את הקשר בין קבוצות אלו לבין פעילות המחלה ותמותה.

במחקר אוכלוסייה זה, זוהו תושבים המתגוררים באזור עם שמונה מחוזות, החולים בדלקת מפרקים שגרונית ידועה החל מה-1 בינואר 2015. חולים אלו היו במעקב אחר מצבם החיוני עד לפטירתם, עד לקשר המתועד האחרון עמם או עד ל-31 בדצמבר 2021. החוקרים השתמשו בקודי אבחון מחמש השנים שקדמו לתאריך השכיחות כדי לקבוע 55 מחלות נלוות. לאחר מכן, הופעל ניתוח קבוצות סמוי כדי לקבץ חולים לפי דפוסים של מחלות נלוות אלו. בנוסף, החוקרים השתמשו ביחסי תמותה מתוקננים להערכת שיעורי תמותה.

בסך הכל, נחקרו 1,643 חולי דלקת מפרקים שגרונית ידועה (72% נשים; 94% לבנות; גיל חציוני 64 שנים, משך מחלה חציוני 7 שנים). לפי תוצאות המחקר, זוהו 4 קבוצות של חולים. קבוצה מספר 1 (n=686) כללה מטופלים עם מעט מחלות נלוות, וקבוצה מספר 4 (n=134) כללה מטופלים מבוגרים עם 10 מחלות נלוות או יותר. כמו כן, קבוצה מספר 2 (n=200) כללה מטופלים עם חמש מחלות נלוות או יותר, ושכיחות גבוהה של דיכאון והשמנה, בעוד שקבוצה מספר 3 (n=623) כללה את השאר. פעילות המחלה ושרידות המטופלים היו שונות בין הקבוצות, כאשר המטופלים מקבוצה 1 הראו שיעורים גבוהים יותר של הפוגה, ושיעורי תמותה דומים לאוכלוסייה הכללית.

החוקרים מסכמים כי יותר מ-40% מחולי דלקת מפרקים שגרונית לא סבלו משיעורי תמותה גבוהים יותר בהשוואה לבני גילם שלא סבלו מהמחלה. הקבוצה עם הפרוגנוזה הגרועה ביותר (פחות מ-10% מהחולים בדלקת מפרקים שגרונית) כללה חולים מבוגרים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של מחלות נלוות ועם שימוש פחות בתרופות אנטי-ראומטיות משנות מחלה וטיפולים ביולוגיים, בהשוואה לשאר הקבוצות. הבנת דפוסי תחלואה נלווית עשויה להיות חיונית להתרחקות מגישה אחת המתאימה לכולם לניבוי הפרוגנוזה של דלקת מפרקים שגרונית.

מקור:

Crowson CS, Atkinson EJ, Kronzer VL, et al. Comorbidity clusters in patients with rheumatoid arthritis identify a patient phenotype with a favourable prognosis. Annals of the Rheumatic Diseases 2024;83:556-563.

נושאים קשורים:  מחקרים,  דלקת מפרקים שגרונית,  פעילות מחלה,  תחלואה נלווית,  תרופות אנטי ראומטיות,  פרוגנוזה
תגובות