במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The Journal of Rheumatology, חוקרים ביקשו להעריך את הביצועים של שני קריטריונים מוצעים לדלקת מפרקים פסוריאטית (psoriatic arthritis) קשה לטיפול בקבוצת חולים, ולקבוע את ההסכמה בין שתי מערכות הקריטריונים.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו אנליזת חתך של שתי קבוצות אורכיות של חולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית. חולים אלו עמדו בקריטריוני הסיווג לדלקת מפרקים פסוריאטית (CASPAR, Classification Criteria for Psoriatic Arthritis) והייתה להם שנת מעקב אחת לפחות. החוקרים אספו היסטוריה רפואית מקיפה, וביצעו בדיקה גופנית לכל המשתתפים. הקריטריונים המוצעים עבור חולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית קשה לטיפול יושמו על הקבוצה. כדי להעריך את הביצועים של שתי מערכות הקריטריונים, החוקרים השתמשו במאמת חיצוני, שהוגדר כשילוב של שני גורמים: היעדר מצב סימפטומים שנחשב למקובל על המטופל וציון הערכה גלובלי של הרופאים של 6 ס"מ ומעלה. בנוסף, החוקרים העריכו את ההסכמה בין שתי מערכות הקריטריונים.
בסך הכל, נכללו 378 חולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית (219 גברים ו-159 נשים), בגיל ממוצע של 58 (19-75) שנים. מבין החולים הללו, 75 (19.8%) עמדו בקריטריונים של מחלה קשה לטיפול שהוצעו על ידי Perrotta et al, בעוד ש-58 (15.3%) עמדו בקריטריונים שהוצעו על ידי Kumthekar et al. תוצאות המחקר הדגימו כי שתי קבוצות הקריטריונים הראו ביצועים דומים. עם זאת, הם הפגינו רגישות נמוכה: Perrotta עם רגישות של 37.8% ו-Kumthekar עם רגישות של 29.7%. לעומת זאת, הספציפיות הייתה טובה, עם רגישות של 82.1% בקריטריונים של Perrotta ורגישות של 86.2% בקריטריונים של Kumthekar. ההסכמה בין שתי קבוצות הקריטריונים הייתה מובהקת, כפי שצוין על ידי ערך Fleiss kappa של 0.72, מה שמרמז על כך ששני הקריטריונים מזהים כמעט את אותה קבוצת חולים.
החוקרים מסכמים כי המחקר השווה בין שתי מערכות קריטריונים שפורסמו, וחשף ביצועים דומים והסכמה מהותית. ממצאים אלו עשויים לסלול את הדרך למחקר נוסף בתחום זה.
מקור: