לופוס (זאבת אדמנתית מערכתית, Systemic Lupus Erythematosus [SLE]) היא מחלה אוטואימונית נדירה ומגוונת עם מהלך שעלול להיות קטלני. מנבאים לפרוגנוזה גרועה במיוחד הם מעורבות של הכליות או איברים עיקריים אחרים (כגון המוח, הלב או הריאות), במיוחד בקרב חולים עמידים לטיפולי קו ראשון או שני. למרות ההתקדמות בטיפול, שיעור התמותה ל-10 שנים נותר סביב 10-15%.
עוד בעניין דומה
קולטנים כימריים כנגד אנטיגן (Chimeric Antigen Receptors [CAR]) הם מולקולות שעוצבו כדי להכווין תאים מהונדסים של מערכת החיסון לאנטיגנים ספציפיים, תוך הגברת פעילותם. בעקבות הצלחה משמעותית בטיפול בממאירות המטולוגית, טיפול קונבנציונלי עם תאי CAR יושם לאחרונה בחולי לופוס עמידים לטיפול. בניגוד לנוגדנים מונוקלונליים, תאי CAR T נגד CD19 מאפשרים הפחתה עמוקה יותר של תאי B אוטו-ריאקטיביים, במיוחד ברקמות מודלקות ובאיברים לימפתיים (למשל קשריות לימפה). גישה זו מדכאת את חתימת האינטרפרון ומשקמת את סבילות מערכת החיסון על ידי יצירת תאי B נאיביים חדשים עם רפרטואר מחודש.
בסקירה שפורסמה לאחרונה בכתב העת Autoimmunity Reviews, חוקרים בחנו נתונים קליניים של חולי לופוס והראו כי טיפול עם תאי CAR T אוטולוגיים נגד CD19 הביא לשיפור מרשים בטווח הקצר והארוך של לופוס נפריטיס וביטויים חמורים נוספים הקשורים למחלה. הטיפול נסבל היטב, ללא רעילויות משמעותיות ולווה בתסמונת שחרור ציטוקינים קלה בלבד. השפעות קליניות אלו נמשכו גם לאחר השחזור של תאי B והיו קשורות לנרמול של נוגדנים נגד DNA דו-גדילי (double-stranded DNA [ds-DNA]) ורמות משלים במטופלים ללא טיפול תרופתי עד שלוש שנים לאחר ההליך.
החוקרים מסכמים כי ממצאים פורצי דרך אלו מדגימים תגובות קליניות ואימונולוגיות ייחודיות לטיפול עם תאי CAR T במחלת לופוס, ומדגישים את החשיבות של מעקב מורחב להערכת היעילות ארוכת הטווח של הטיפול.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
