במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Arthritis & Rheumatology, חוקרים ביקשו לבחון את הקשר הזמני קצר הטווח בין האבחנה הראשונה של גאוט לבין אירועים קרדיווסקולריים בטווח הקצר.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו אנליזה של סדרת מקרים בשליטה עצמית ומחקר עוקבה תוך שימוש בנתונים מקושרים מרישומי טיפול ראשוני, אשפוז ותמותה, ממאגר הנתונים המחקרי הקליני של בריטניה-GOLDי(General Practice Research Database). המחקר כלל מטופלים עם אבחנה חדשה של גאוט מרופא ראשוני או מומחה, בין ה-1 בינואר 1997 ל-31 בדצמבר 2020. הייעוץ הראשון שבמהלכו אובחן גאוט נחשב לחשיפת העניין. התוצא העיקרי היה התרחשות של אירועים קרדיווסקולריים (שילוב של אוטם שריר הלב קטלני ולא קטלני, שבץ איסכמי או דימומי והתקף איסכמי חולף [TIA, transient ischemic attack]).
תוצאות המחקר הדגימו כי מבין 4,398 החולים (66.9% גברים, גיל ממוצע 74.6 שנים), אירוע קרדיווסקולרי התרחש תוך שנתיים לפחות מהאבחנה הראשונה המתועדת של גאוט. ההיארעות של אירועים קרדיווסקולריים הייתה גבוהה יותר באופן מובהק ב-30 הימים לאחר האבחון של גאוט בהשוואה לבסיס (יחס שכיחות מותאם 1.55; רווח בר-סמך 95%:1.33-1.83). בנוסף, במחקר העוקב שכלל 76,440 מטופלים (72.9% גברים, גיל ממוצע 63.2 שנים), ההיארעות של אירועים קרדיווסקולריים ב-30 הימים הראשונים לאחר האבחון הראשוני (31.2 אירועים לכל 1,000 שנות אדם, רווח בר-סמך 95%: 27.1-35.9) היה גבוה יותר באופן מובהק מזו שנצפתה בין הימים 31 ל-730 לאחר האבחנה (21.6 אירועים לכל 1,000 שנות אדם, רווח בר-סמך 95%: 20.8-22.4), עם הפרש שיעורים של 9.6- אירועים לכל 1,000 שנות אדם (רווח בר-סמך 95%: -14.0-(-5.1)).
החוקרים מסכמים כי למטופלים היה סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולריים בטווח הקצר במהלך 30 הימים שלאחר הייעוץ הראשון בו אובחנה מחלת גאוט.
מקור: