נמצא קשר חלש בין חיסון לקורונה לסיכון למחלות אוטואימוניות בילדים

מחקר רחב היקף שנערך בישראל מצא קשר חלש בין חיסון נגד קורונה לבין התפתחות מחלות אוטואימוניות בקרב ילדים, אולם לא נמצא קשר כזה בין הידבקות בנגיף לבין מחלות אוטואימוניות. על פי המחקר, הסיכון של ילד מחוסן לחלות במחלה אוטואימונית הוא כ-1.1%.

המחקר, שנערך בהובלת ד"ר סינתיה פרייברג ממכבי שירותי בריאות, בשיתוף עם ד"ר ארד דותן ודנה ארנהיים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי שיבא, וד"ר יונתן בוטבול אביאל מהמחלקה לרפואת ילדים ושירות ראומטולוגיה ילדים בקריה הרפואית רמב"ם, פורסם לאחרונה בכתב העת Pediatric Rheumatology.

המחקר נערך כמחקר רטרוספקטיבי המבוסס על נתונים מהרשומות הרפואיות האלקטרוניות של מכבי שירותי בריאות. החוקרים בדקו 493,705 ילדים בגילאי שנה עד 21 במהלך תשע שנים, מ-2014 עד 2022. הם חילקו את התקופה לשלושה שלבים: שתי תקופות לפני המגיפה (2014-2016 ו-2017-2019) ותקופת המגיפה (2020-2022). הקבוצות הותאמו לפי גיל, מין ומעמד סוציואקונומי.

בשלב הראשון של המחקר החוקרים ביקשו לבדוק אם המגיפה השפיעה על סוגים שונים של מחלות אוטואימוניות, ללא קשר לחיסון או להידבקות. מתוך כלל המשתתפים במחקר, 4,596 ילדים אובחנו עם מחלה אוטואימונית. כאשר חילקו את הילדים לפי תקופות, התגלה ששיעור הילדים שפיתחו מחלות אוטואימוניות היה 0.9% בתקופה הראשונה, 1.0% בתקופה השנייה ו-0.9% בתקופת המגיפה, ללא הבדל סטטיסטי מובהק. ניתוח רגרסיה לוגיסטית הראה שלא היו הבדלים משמעותיים בשכיחות הכללית של מחלות אוטואימוניות בין התקופות שלפני המגיפה ותקופת המגיפה.

עם זאת, מחלות ספציפיות הראו שינויים מובהקים. מחלת הצליאק הראתה שכיחות מופחתת בתקופות שלפני המגיפה לעומת תקופת המגיפה - ממצא שהחוקרים מייחסים לאפשרות שחשיפה ממושכת לנגיף במערכת העיכול פוגעת ביכולת ההגנה של המעי ותורמת להתפתחות המחלה.

לעומת זאת, דלקת פרקים היתה נפוצה יותר באופן מובהק בשתי התקופות שלפני המגיפה. החוקרים מסבירים זאת בכך שהגבלות חברתיות במהלך המגיפה הגנו מפני זיהומים שמובילים לדלקת פרקים תגובתית בקרב ילדים. פסוריאזיס היתה נפוצה יותר בתקופה הראשונה; תופעת ריינוד, שיכולה להופיע אצל ילדים גם כתגובה לזיהומים ויראליים או מצבים דלקתיים אחרים, היתה פחות נפוצה בתקופה הראשונה - ממצא המתיישב עם הקשר המתועד בספרות בין קורונה לבעיות כלי דם; ודלקת כלי דם IgA היתה נפוצה יותר באופן מובהק בתקופה השנייה.

בשלב השני של המחקר, שהתמקד בתקופת המגיפה מינואר 2020 עד יוני 2021, נערך ניתוח מקרה-ביקורת להערכת ההשפעה של הנגיף קוביד-19 והחיסון לנגיף על התפתחות מחלות אוטואימוניות. הניתוח גילה שאבחון קורונה לא היה קשור באופן מובהק לסיכון מוגבר לפתח מחלה אוטואימונית (יחס סיכון 1.092).

לעומת זאת, קבלת לפחות חיסון אחד נגד קורונה נקשרה לעלייה סטטיסטית מובהקת בסיכון לפתח מחלה אוטואימונית (יחס סיכון 1.2323), כך שהסיכון עלה מ-0.9% ל-1.1% - עלייה יחסית של כ-23%. כלומר, אם מתוך 1,000 ילדים לא מחוסנים תשעה יפתחו מחלה אוטואימונית, אז מתוך 1,000 ילדים מחוסנים כ-11 יפתחו מחלה אוטואימונית. הזמן הממוצע בין החיסון להופעת המחלה האוטואימונית היה 8.74 חודשים.

החוקרים מציינים שהסיכון המוחלט נשאר נמוך ויש לשקול זאת מול היתרונות הידועים והמובהקים של החיסון במניעת תוצאות חמורות של המחלה. עוד הם מציינים כי דרושים מחקרים נוספים כדי להבהיר את המנגנונים הבסיסיים ולקבוע את ההשלכות ארוכות הטווח.