• יו"ר: פרופ' מרב לידר
  • חברי הועד: פרופ' יעקב אבלין, ד"ר שירלי אורן, ד"ר יולנדה בראון, ד"ר ויקה פורר, פרופ' דורון רימר
  • עורך האתר: פרופ' דורון רימר
  • ועדת ביקורת: פרופ' אלכסנדרה בלביר, פרופ' פנינה לנגביץ, פרופ' דן כספי
זאבת

שכיחות גבוהה של מחלות אוטואימוניות במשפחות שבהן חולה דרמטומיוזיטיס של ילדות

ב- 51% מהמשפחות שבהן ילד חולה בדרמטומיוזיטיס של הילדות היה לפחות בן-משפחה נוסף שחולה במחלה אוטואימונית

19.06.2011, 15:18

במחקר, שנערך בשיקגו, נאספה ההיסטוריה המשפחתית של 304 משפחות שבהן ילד שחולה בדרמטומיוזיטיס של הילדות. לצורך איסוף הנתונים, רואינו שלושה דורות של בני-המשפחה על-ידי אותו מראין. על-סמך הנתונים שנאספו הושוותה השכיחות של מחלות אוטואימוניות במשפחות אלה, לנתונים המפורסמים על שכיחותן באוכלוסייה הכללית. בנוסף, נמדדו בסרום רמות α-אינטרפרון, TNF-α ונאופטרין.

תפרחת במפרק האופיינית לדרמטומיוזיטיס (מקור: ויקיפדיה)

תפרחת במפרק האופיינית לדרמטומיוזיטיס (מקור: ויקיפדיה)

בקרב 51% מהמשפחות שבהן ילד חולה בדרמטומיוזיטיס של הילדות היה לפחות בן-משפחה נוסף שחולה במחלה אוטואימונית. סוכרת סוג 1 וזאבת היו המחלות האוטואימוניות ששכיחותן במשפחות אלה היתה גבוהה במיוחד יחסית לשכיחותן באוכלוסייה OR>5, p≤1x10⁻⁷, עבור כל אחת משתי המחלות האלה. בחינה של השושלת של המשפחות שהשתתפו במחקר העלתה שקיימת הצטברות חזקה במיוחד של מקרי זאבת, שכמעט ולא נחלשת לאורך הדורות. יתכן, אפוא, שיש גורמים פתוגניים שמשותפים להתפתחות של מחלות אלה.

לחולים בדרמטומיוזיטיס של הילדות, שלא טופלו, ושבמשפחות שלהם היתה היסטוריה של זאבת, היתה רמה גבוהה יותר של α-אינטרפרון מאשר לחולים שבמשפחה שלהם לא היתה היסטוריה של זאבת (P=0.047), ואולי α-אינטרפרון הוא אחד הגורמים האלה.

ערכה: ד"ר דורית שנון

מקור:

Familial Aggregation of Autoimmune Disease in Juvenile Dermatomyositis: Niewold T.B. et al., Pediatrics Vol. 127 No. 5 May 1, 2011 pp. e1239 -e1246

נושאים קשורים:  זאבת,  אינטרפרון,  מחלות אוטואימוניות,  דרמטומיוזיטיס,  מחקרים
תגובות