• יו"ר: פרופ' מרב לידר
  • חברי הועד: פרופ' יעקב אבלין, ד"ר שירלי אורן, ד"ר יולנדה בראון, ד"ר ויקה פורר, פרופ' דורון רימר
  • עורך האתר: פרופ' דורון רימר
  • ועדת ביקורת: פרופ' אלכסנדרה בלביר, פרופ' פנינה לנגביץ, פרופ' דן כספי
תרופות נוגדות שיגרון המשנות את מהלך המחלה

מחקר ישראלי איתר גורמי סיכון לשלבקת חוגרת במטופלים עם דלקת מפרקים ספחתית

מחקר שבוצע בביה"ח "כרמל" מצא, כי גיל מבוגר וסוג הטיפול התרופתי משפיעים על הסיכון לאירוע של שלבקת חוגרת בקרב מטופלים עם (PsA); מנגד, אי נטילת תרופות מעידה על סיכוי נמוך לשלבקת חוגרת

11.01.2016, 07:36
שלבקת חוגרת (צילום: אילוסטרציה)

חוקרים מהמרכז הרפואי "כרמל" בחנו את הקשר שבין תרופות נוגדות שיגרון קונבנציונאליות המשנות את מהלך המחלה (DMARDs), או בין מעכבי TNF-α, לבין שלבקת חוגרת (herpes zoster) במטופלים עם דלקת מפרקים ספחתית (psoriatic arthritis - PsA).

בוצע מחקר עוקבה רטרוספקטיבי בין השנים 2002 ל-2013, במסגרתו מטופלים עם PsA חולקו לקבוצות לפי טיפול תרופתי: ללא DMARDs (קבוצה Aי), DMARDs קונבנציונאליות (קבוצה B), מעכבי TNF-α (קבוצה C), ומעכבי TNF-α יחד עם DMARDs קונבנציונאליות (קבוצה D).

שיעורי ההיארעות חושבו כמספר אירועי שלבקת חוגרת עבור 1,000 שנות מטופל. בוצעה התאמה לגורמי סיכון לשלבקת חוגרת (גיל, מין, שימוש בסטרואידים, ציון ב-Charlson Comorbidity Index וטיפול קודם), על ידי מודל רגרסיה על שם קוקס, כדי להעריך את תרומתם של גורמים אלו לסיכון לאירוע ראשון של שלבקת חוגרת.

במחקר נכללו 3,128 מטופלים, שגילם הממוצע עמד עד 50.26 שנים ו-46.2% מהם היו גברים. נצפו 182 אירועים של שלבקת חוגרת על פני 20,096 שנות אדם. שיעור ההיארעות של שלבקת חוגרת היה 9.06 עבור 1,000 שנות מטופל בקרב אוכלוסיית המחקר.

שיעור ההיארעות עמד על 7.36 בקבוצה Aי (95% רווח סמך 5.41-9.79), 9.21 בקבוצה Bי (7.5-11.21), 8.64 בקבוצה Cי (4.84-14.26) ו-17.86 בקבוצה Dי(10.91-27.58).

ניתוח רב-משתנים העלה ,כי גיל (יחס סיכוי, HRי 1.01), שימוש בסטרואידים (HRי 1.08) וטיפול תרופתי המשלב מעכבי TNF-α ו-DMARDs קונבנציונאליות (HRי 2.37) היו קשורים באופן מובהק לאירועי שלבקת חוגרת.

החוקרים מסכמים, כי לפי ממצאי המחקר, הסיכון לשלבקת חוגרת עולה באופן ניכר עם הגיל, עם שימוש בסטרואידים ועם טיפול משולב במעכבי TNF-α ו-DMARDs קונבנציונאליות. כמו כן, משך הזמן עד לשלבקת חוגרת היה קצר יותר בקרב מטופלים שטופלו במעכבי TNF-α.

מקור:
D Zisman, H Bitterman, G Shalom, I Feldhamer, D Comanesther, E Batat, S Greenberg-Dotan, S Cohen, A D Cohen; Psoriatic arthritis treatment and the risk of herpes zoster; Ann Rheum Dis 2016;75:131-135 Published Online First: 26 September 2014doi:10.1136/annrheumdis-2013-205148

http://ard.bmj.com/content/75/1/131.abstract

נושאים קשורים:  תרופות נוגדות שיגרון המשנות את מהלך המחלה,  DMARDs,  מעכבי TNF- α,  שלבקת חוגרת,  הרפס זוסטר,  psoriatic arthritis,  סטרואידים,  דלקת מפרקים פסוריאטית,  מחקרים
תגובות