• יו"ר: פרופ' מרב לידר
  • חברי הועד: פרופ' יעקב אבלין, ד"ר שירלי אורן, ד"ר יולנדה בראון, ד"ר ויקה פורר, פרופ' דורון רימר
  • עורך האתר: פרופ' דורון רימר
  • ועדת ביקורת: פרופ' אלכסנדרה בלביר, פרופ' פנינה לנגביץ, פרופ' דן כספי
חדשות

להקשיב לברך: טכנולוגיית ההאזנה לאבחון אוסטיאוארתריטיס

באמצעות ניתוח של הקלטת גלי קול שמייצרים מפרקי הברך בעת תנועה, ניתן לאבחן את תסמיני המחלה ומהלכה ו"לתפור" למטופל טיפול בהתאמה אישית

אבחון דלקת בברכיים. אילוסטרציה

טכנולוגיה שבה משתמשים מהנדסים כדי "להאזין" לפגמים בגשרים עשויה לשמש לאבחון "רעש" שיוצרת ברך חולה בדלקת מפרקים ניוונית, אוסטיאוארתריטיס. לשם כך משתמשים במיקרופון זעיר שמצמידים לברכי המטופל כדי ללכוד קולות בתדר גבוה.

בני אדם אינם מסוגלים, במצב רגיל, להאזין לרעש מסוג זה אבל את גלי הקול שהמיקרופון הרגיש קולט יכול מחשב לנתח, לספק את התובנה לגבי בריאות הברך ובעקבות זאת – "לתפור" למטופל את הטיפול הטוב יותר עבורו. דיווח על החידוש הזה הופיע בסוף השבוע בכתב העת PLOS One.

דלקת מפרקים ניוונית היא מחלת מפרקים שכיחה הגורמת כאב, התקשחות של המפרק ונפיחות. אחת הבעיות במחלה זאת נוגעת לסחוס בקצות עצמות המפרק, שנשבר ולא מחלים באופן טבעי.

במחקר שנוהל בידי צוות מאוניברסיטת לנקסטר הבריטית בוצעה "האזנה" לקולות בברכיים של 89 בגירים עם מחלת מפרק ניווני. הם עברו סדרת בדיקות שכללו גם חמש פעמים מעבר מישיבה לעמידה בעוד אותות אקוסטיים ש"משמיעים" מפרקי הברך בעת הפעולה הזאת הוקלטו.

הנחת המוצא במחקר היתה שברכיים יפעלו בתרחיש שכזה כמו מבנה הנדסי עם "גריז" או חומר שימון אחר בין חלקיו הנעים, מה שמאפשר את התנועה החלקה והשקטה, וכאשר מדובר בתנועה לא אופקית במצב שבו חלקי המבנה חסרי "גריז", יישמעו קולות בעת התנועה כיוון שלא תהיה חלקה.

החוקרים הצמידו חיישנים לברכיים של כל משתתף כדי להקליט את האותות שמייצר המפרק בעת התנועה. התברר כי טכנולוגיית ההאזנה הזאת הראתה בבירור הבדלים בקולות ובאותות שמייצרת ברך בריאה לעומת ברך של חולה באוסטיאוארתריטיס.

פרופ' ג'ון גודאקר (Goodacre) שהוביל את המחקר אמר כי הממצאים הראו כי מדובר בטכניקה מבטיחה ומדויקת לא פחות מבדיקה רגילה של ברך חולה באמצעות רנטגן כאשר רואים הבדלים בתמונה שמופקת בצילום זה לאורך זמן. "אבל השיטה שהצגנו היא יותר רגישה כדי לדרג את חומרת המחלה מבלי להסתמך אך ורק על בדיקת רנטגן. ככל שהרעשים שיצרו הברכיים בתנועה שלהן היו חזקים יותר (מבחינת גלי הקול שקלט המיקרופון והחיישן), כך היתה חומרת המחלה גדולה יותר.

"ברור שאוזן אנושית לא יכולה להאזין לקולות מסוג זה ולכן נדרש שימוש במחשב שינתח אותם", ציין החוקר. "המחשב גם ידרג את עוצמת אותות הקול ובהתאם יצביע על חומרתם של תסמיני המחלה ועל מסלול התפתחותה. בדיקה כזאת תוביל לפיתוח טיפולים מותאמים אישית בהתאם למאפיינים ספציפיים שרופא יזהה במצב הברך החולה".

נושאים קשורים:  דלקת מפרקים ניוונית,  חדשות,  אבחון,  אוסטאוארתריטיס
תגובות

הכתבה מרשימה מאד במספר המקרים שנעקבו ומשתרעת על כל שטחי הרפואה. חסרונה שאיננה מדווחת על שכיחות המקרים של קשר ישיר שבין אבחון שגוי וטפול שגוי.
בספרי 'מי מפחד מרשלנות רפואית?' תיארתי עשרים ושלושה מקרים דמיוניים ששאובים מהמציאות, שמיצגים מגוון נושאים בכירורגיה אורתופדית.
באחד עשר מקרים הטפול הכירורגי היה הסבה לתביעת רשלנות, בשבעה מקרים האבחון השגוי היה הסבה לתביעת רשלנות ובחמישה מקרים אבחון שגוי הוביל לטפול כירורגי שגוי.