• יו"ר: פרופ' מרב לידר
  • חברי הועד: פרופ' יעקב אבלין, ד"ר שירלי אורן, ד"ר יולנדה בראון, ד"ר ויקה פורר, פרופ' דורון רימר
  • עורך האתר: פרופ' דורון רימר
  • ועדת ביקורת: פרופ' אלכסנדרה בלביר, פרופ' פנינה לנגביץ, פרופ' דן כספי
גוסלקומב

גוסלקומאב הדגים שיפור לאורך זמן בתסמינים של דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה

במחקר זה נמצא כי גוסלקומאב הינו יעיל ובטוח לאורך זמן כטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית, בהיעדר קשר לחשיפה קודמת למעכבי TNF

במחקר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Rheumatic & Musculoskeletal Diseases, חוקרים העריכו את היעילות והבטיחות של גוסלקומאב (Guselkumab), נוגדן מונוקלונלי אנושי המוכוון לתת היחידה Interleukin-23p19, בקרב מטופלים הסובלים מדלקת מפרקים פסוריאטית (PsA) במשך שנה.

במחקר השתתפו 381 מבוגרים שעמדו בקריטריוני ה-ClASsification criteria for Psoriatic Arthritis, עם מחלה פעילה (≥3 מפרקים נפוחים ורגישים; CRP>0.3 מ"ג/ד"ל) על אף קבלת הטיפול המקובל (31% קיבלו בעבר ≤ 2 מעכבי TNFי[tumor necrosis factor]). המשתתפים חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות ביחס של 1:1:1 לקבלת טיפול עם: גוסלקומאב 100 מ"ג כל 4 שבועות (Q4W), גוסלקומאב 100 מ"ג בשבוע 0, שבוע 4 ואז כל 8 שבועות (Q8W), או אינבו עם מעבר לגוסלקומאב 100 מ"ג כל 4 שבועות בשבוע 24-48. היעילות הקלינית הוערכה עד שבוע 52 ותופעות לוואי עד שבוע 60.

החוקרים מצאו כי מסך 381 המשתתפים שהתחילו את הטיפול, 90% השלימו את הניסוי. עליות מספריות בשיעורי המטופלים אשר השיגו ≥20% שיפור בקריטריוני ה-ACRי(ACR20) נראו לאחר שבוע 24, והגיעו ל-73% (94/128) ו-60% (76/127) עבור המטופלים בקבוצות Q4W ו-Q8W, בהתאמה, עד שבוע 52. שיעורי המטופלים שהשיגו תגובות עוריות ACR50/ACR70 ופעילות מחלה מינימלית/נמוכה מאוד נשמרו עד שבוע 52, כמו גם שיפור בתפקוד הגופני ומדדי איכות חיים הקשורים במחלה, בקרב קבוצת הטיפול עם גוסלקומאב. התגובה לגוסלקומאב נשמרה בקרב קבוצת המטופלים המנוסים והנאיביים לטיפול עם מעכבי TNF. תופעות לוואי חמורות וזיהומים חמורים התרחשו בשיעורים דומים בקרב קבוצת הטיפול עם גוסלקומאב 4Qw (3% ו-0%) ו-8Qw (6% ו-2%) עד שבוע 60, מבלי שעלו חששות חדשות הנוגעות לבטיחות עד שבוע 24. בקרב קבוצת הטיפול עם גוסלקומאב לא נרשם אף אירוע של מוות, בעוד שבקבוצת הטיפול עם אינבו נרשמו 2 מקרי מוות. אף אחד מבין משתתפי הניסוי לא פיתח זיהום אופורטוניסטי או מחלת מעיים דלקתית.

החוקרים סיכמו כי הטיפול עם גוסלקומאב הדגים שיפור לאורך זמן במספר התייצגויות קליניות של פסוריאזיס, תוך שימור פרופיל סיכון-תועלת במשך שנה, בהיעדר קשר לחשיפה קודמת למעכבי TNF.

מקור: 

Ritchlin CT, Helliwell PS, Boehncke WH, et al. RMD Open. 2021;7(1):e001457. doi:10.1136/rmdopen-2020-001457

נושאים קשורים:  גוסלקומב,  דלקת מפרקים פסוריאטית,  מעכבי TNF,  מחקרים
תגובות