לאחרונה, פורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases, ממצאיו של מחקר בו השתתפו מבוגרים עם אבחנת PsA עיקרית אחת לפחות (International Classification of Diseases-10: L40.5/M07.0–M07.3) ממחלקות ראומטולוגיה/פנימיות חוץ בין השנים 2001–2017 שזוהו ממרשם החולים הלאומי.
עוד בעניין דומה
כל מקרה הותאם לחמישה נבדקי השוואת אוכלוסיה לפי מין/מחוז/גיל באבחון דלקת מפרקים הראשון של המקרה. המעקב נמשך מה-1.1.2007, או מהאבחון הראשון של PsA לאחר מכן, עד למוות, להגירה או עד ל-31.12.2018. התמותה הוערכה בסך הכל, ורובדה לפי מין ומשך מאז האבחנה (אבחון לפני/אחרי 1.1.2007), באמצעות רגרסיית סיכון פרופורציונלי מותאמת של Cox (לא כולל/כולל התאמות לתחלואה נלווית) או בדיקת Breslow, לפי העניין. תוארו גם יחסי שכיחות (IRR) של מוות, כולל ומרובד לפי מין/משך מאז האבחנה/גיל, כמו גם סיבות מוות במקרי PsA ונבדקים משווים.
תוצאות המחקר הדגימו כי תמותה מכל הסיבות הייתה מוגברת ב-PsA (יחס הסיכונים: 1.11 (רווח בר סמך 95%: 1.07-1.16); IRR: 1.18 (רווח בר סמך 95%: 1.13-1.22)), מונע בעיקר על ידי סיכונים מוגברים בנשים (יחס הסיכונים: 1.23 (רווח בר סמך 95%: 1.16-1.30)) ומקרים עם זמן ארוך יותר מאז האבחנה (יחס הסיכונים: 1.18 (רווח בר סמך 95%: 1.12-1.25)). ה-IRR של מוות עלה באופן משמעותי עבור כל הגילאים למעט מתחת ל-40 שנים, עם הערכת הנקודות הגבוהות ביותר מבחינה מספרית לגילאי 40-59 שנים. עם זאת, לאחר התאמה לתחלואה נלווית, הסיכון המוגבר לתמותה ב-PsA נעלם. סיבות המוות היו דומות בקרב מקרי PsA/נבדקים משווים, עם מחלות לב וכלי דם וממאירות כגורמים מובילים.
החוקרים הסיקו כי הסיכון לתמותה ב-PsA בשוודיה היה גבוה בכ-10% מאשר באוכלוסייה הכללית, מונע מעודף תחלואה נלווית ועם סיכונים מוגברים בעיקר בנשים ובמטופלים עם משך מחלה ארוך יותר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
