נפיחות מפרקים עשויה להיות גורם סיכון לדלקת מפרקים שגרונית

חולים עם חשד קליני לארתרלגיה (CSA: clinically suspect arthralgia) נמצאים בסיכון להתפתחות של דלקת מפרקים שגרונית (RA). המטופלים הללו מדווחים לעתים קרובות על נפיחות במפרקים, בעוד שזו אינה נצפית במהלך בדיקה גופנית.

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Rheumatology' החוקרים בדקו את הערך של נפיחות בדיווח המטופל בקרב CSA, וזאת לצורך קביעת הקשר בין תלונה זו לבין הימצאותה של דלקת מפרקים תת-קלינית בהדמיה והתפתחות של RA.

לצורך כך, החוקרים בדקו את נתוניהם של מטופלים סימפטומטיים בסיכון ל-RA מתוך שתי עוקבות CSA בלתי תלויות מהולנד בעלות מתאר דומה. בבסיס המחקר ציינו המטופלים האם הם חוו נפיחות במפרקי הידיים. דלקת מפרקים תת-קלינית הוערכה באמצעות MRI או US, והמטופלים היו במעקב אחר התפתחות של דלקת מפרקים (inflammatory arthritis).

במסגרת המחקר נבדקו נתוניהם של 534 חולי CSA משתי עוקבות בלתי תלויות, כאשר נפיחות בדיווח המטופלים נמצאה בקרב 57% מעוקבה 1 וב-43% מעוקבה 2. בשתי העוקבות נמצא כי נפיחות בדיווח המטופלים נקשרה עם דלקת מפרקים תת-קלינית. ממצאי ה-MRI הדגימו קשר ספציפי עם tenosynovitis (יחס הסיכויים 3.7, רווח בר-סמך של 95%, 2.0, 6.9), וממצאי ה-US הדגימו קשר עם סינוביטיס (יחס הסיכויים 2.3, רווח בר-סמך של 95%, 1.04, 5.3).

עוד עולה מתוצאות החוקרים כי חולי CSA אשר דיווחו על נפיחות בבסיס המחקר פיתחו דלקת פרקים בתדירות גבוהה יותר, עם יחס סיכונים של 3.7 (רווח בר-סמך של 95%, 2.0, 6.9) ו-3.4 (רווח בר-סמך של 95%, 1.4, 8.4) בעוקבות 1 ו-2, בהתאמה. ממצא זה היה בלתי תלוי עם מנבאים קליניים (לדוגמה נוקשות בוקר), נוגדנים עצמיים חיוביים, או עם דלקת מפרקים תת-קלינית שזוהתה בבדיקה סונוגרפית. עם זאת, לאחר תיקון עבור דלקת מפרקים תת-קלינית שזוהתה ב-MRI, נפיחות בדיווח עצמי כבר לא נמצאה כמנבא בלתי תלוי.

לסיכום, ממצאי החוקרים מדגימים כי בקרב חולי CSA, נפיחות מפרקים בדיווח המטופל נקשרת עם דלקת מפרקים תת-קלינית ומהווה גורם סיכון בלתי תלוי להתפתחות של RA. עם זאת, החוקרים מציינים כי גורם זה מנבא באופן חלש יותר בהשוואה לנוכחותה של דלקת מפרקים תת-קלינית אשר זוהתה ב-MRI.

מקור: