גוסלקומאב הינו מעכב אינטרלוקין (IL)-23 סלקטיבי, המכוון לתת-יחידת IL-23p19. במחקר COSMOS, מחקר פאזה 3b, הודגם כי גוסלקומאב הינו יעיל לטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית פעילה (psoriatic arthritis – PsA) אשר לא הגיבו (inadequate response – IR- חוסר יעילות או אי-סבילות) לטיפול עם מעכבי TNFי(tumor necrosis factor inhibitors – TNFi).
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Arthritis research & therapy, ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של גוסלקומאב על רמות דביומרקרים של מטופלים עם PsA פעיל ותגובה לא מספקת לנוגדי TNF.
המחקר כלל מבוגרים עם PsA פעיל (≥ 3 מפרקים נפוחים, ≥ 3 מפרקים רגישים) ו-IR לטיפול עם TNFi אחד/שניים (TNFi-IR). הנבדקים חולקו באופן אקראי (2:1) לקבלת טיפול עם גוסלקומאב בשבועות 0, 4, ולאחר מכן כל 8 שבועות (Q8W) או אינבו ואז גוסלקומאב אחת ל-8 שבועות משבוע 24 עם אפשרות להתחלת טיפול מוקדמת משבוע 16. רמות ציטוקינים בסרום, כולל אינטרפרון ɣי(IFNɣ), tumor necrosis factor αי(TNFα), IL-10, T helper 17י(Th17), ציטוקינים אפקטורים - IL-17A, יIL-17F ו-IL-22, C-reactive protein (CRP), IL-6 ו-Serum Amyloid A (SAA) נמדדו והשוו עם בקרות בריאות תואמות. כמו כן, הוערכה הפרמקודינמיקה של גוסלקומאב עד שבוע 24. הקשר בין רמות ביומרקרים במצב הבסיס ו-1) פעילות מחלה בסיסית (ציון הכולל פעילות מחלה ב-28 מפרקים בהתבסס על CRPי[28-joint disease activity score using CRP - DAS28-CRP] ואינדקס חומרה והיקף פסוריאזיס [psoriasis area and severity index – PASI] ו-% שטח גוף נגוע [% body surface area – BSA]) ו-2)תגובה קלינית (שיפור של ≥ 20% בקריטריונים של American College of Rheumatologyי[ACR20]), הוערכו בשבוע 24.
תוצאות המחקר הדגימו, כי רמות IL-6, IL-10, IL-17A, IL-17F, IL-22,י TNFα ו-IFNɣ היו גבוהות באופן משמעותי בקרב הנבדקים מקבוצת COSMOS TNFi-IR, בהשוואה לבקרות. IL-6,יCRP ו-SAA במצב הבסיס הודגם נמצא עם קשר ישיר לציון DAS28-CRP הבסיסי. רמות IL-17A ו- IL-17F נמצאו קשורות לציון PASI ואחוזי BSA הבסיסיים. מספר המפרקים עם נפיחות/ רגישות במצב הבסיס לא נמצאה קשורה לרמות הביומרקרים הבסיסיות. בשבוע 24, ירידות משמעותיות מקו הבסיס ברמות CRP, SAA, IL-17A, IL-17F ו-IL-22 נצפו במשתתפים שטופלו עם גוסלקומאב, אך לא בקבוצת האינבו. רמות IL-17F ו-IL-22 בשבוע 24 במשתתפים שטופלו עם גוסלקומאב לא היו שונות משמעותית מאלו של הביקורות. לבסוף הודגם, כי בקרב הנבדקים אשר טופלו עם גוסלקומאב והשיגו תגובת ACR20 בשבוע 24, היו רמות גבוהות יותר של IL-22 ו-IFNɣ בהשוואה ללא מגיבים.
מתוצאות מחקר זה עולה כי בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה אשר לא הגיבו לטיפול עם נוגדי TNF, טיפול עם גוסלקומאב מפחית רמות ציטוקינים אפקטורים הקשורים למסלול IL-23/IL-17, כולל אלו הקשורים לדלקת מפרקים בסיסית ופעילות מחלות עור.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
