פסוריאזיס (Pso) ודלקת מפרקים פסוריאטית (PsA) עלולות להוביל לפגיעה באיכות החיים (QoL), וידוע כי הן נקשרות עם דיכאון. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Rheumatology and therapy', מטרת החוקרים הייתה להעריך את עול המחלה, היכולת התפקודית, איכות החיים, ותסמיני דיכאון בחולים הסובלים ממחלה פסוריאטית. כמו כן, החוקרים שאפו לזהות גורמים המנבאים פגיעה תפקודית ודיכאון בחולים אלו.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו שאלון חתך (cross-sectional survey) בעוקבה המונה 300 חולים הסובלים ממחלה פסוריאטית, ומורכבים מ- 150 חולים המטופלים במרפאת עור ו-150 חולים ממרפאה ראומטולוגית. כלל החולים טופלו במסגרת מרפאות חוץ של בית חולים אוניברסיטאי. החוקרים השתמשו בשאלון על מנת להעריך סימני דלקת מפרקים (Psoriasis Epidemiology Screening Tool - PEST), מצב תפקודי (Functional Questionnaire Hannover - FFbH), איכות החיים (World Health Organization Quality of Life Brief Version - WHOQOL-BREF), ותסמיני דיכאון (Patient health questionnaire 9 - PHQ-9). בנוסף, נערכה אנליזה רטרוספקטיבית על רשומות רפואיות.
מתוצאות החוקרים עולה כי על אף הטיפול, החולים סבלו מעול מחלה גבוה. דווח על כאבי מפרקים באזורים מרובים בקרב חולי Psoי(n=111) ו- PsAי(n=189), אך נצפו הבדלים בתדירות ובדפוסי הפיזור של התסמינים. בנוסף, נמצא כי פגיעה תפקודית בחיי היומיום נקשרה באופן בלתי תלוי עם אבחנה של PsA (יחס הסיכויים 9.56, p = 0.005), תסמיני דיכאון (יחס הסיכויים 5.44, p < 0.001), וגיל (יחס הסיכויים 1.04, p = 0.033). תסמיני דיכאון קלים, לכל הפחות, הודגמו ב-54% ו-69% מהחולים עם Pso ו-PsA, בהתאמה. בנוסף, מודל רגרסיה לוגיסטית הדגים כי תסמיני דיכאון נקשרו באופן בלתי תלוי עם פגיעה תפקודית (יחס הסיכויים 4.50; p = 0.003), תלונות אקסיאליות (axial complaints) (יחס הסיכויים 2.80, p = 0.030), אבחנה של דלקת מפרקים פסוריאטית (יחס הסיכויים 2.69, p = 0.046), ומספר אזורי מפרקים עם תלונות מעורבות (יחס הסיכויים 1.10, p = 0.032).
לסיכום, קיימת תלות משותפת בין פגיעה תפקודית, איכות חיים ותסמיני דיכאון. אבחנה מוקדמת של PsA והתחלת טיפול אנטי דלקתי חיוניות לצורך מניעת נזקים ארוכי טווח, מוגבלות וסיבוכים הקשורים לבריאות הנפש. עם זאת, ועל אף קבלת טיפול, חולים רבים הסובלים מ-PsA, ונשים בפרט, מדווחים על עול מחלה שיורי משמעותי הנובע מהמחלה הפסוריאטית שלהם. החוקרים מציינים כי קיים צורך להתייחס לנושאים אלו תוך שימוש בגישה המתמקדת יותר במטופל עצמו.
מקור: